בריתי הייתה אתו, החיים והשלום

בפרקנו אנו מתוודעים לתופעה מעניינת, הכהן השואל באורים ותומים אם לצאת למלחמה עם בנימין הוא לא אחר מאשר הכהן הותיק - פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן!
באם נצא מנקודת הנחה שמעשה פילגש בגבעה ארע בסוף תקופת השופטים, כפי העולה מסדר הפרקים וכפי העולה מן המקראות, הרי שגילו של פינחס, בשעה ששאל באורים ותומים במצפה, עומד על קרוב לארבע מאות שנה! מקרה שאין לו אח ורע מאז תקופת האבות! שהרי מדברי יפתח למלך בני עמון אנו לומדים שחלפו כבר 300 שנה מהכניסה לארץ, נוסיף עליהן 6 של יפתח, 7 של אבצן, 10 של אילון, 8 של עבדון ו 20 של שמשון, וזאת מבלי לקחת בחשבון שייתכן שבין השופטים הללו היו הפרשי זמן ללא שופט. כמו כן יש להעריך שפינחס לא היה נער צעיר כאשר נקם נקמת ה' בזמרי, וכבר היה בן כעשרים שנה לפחות
כמובן, לא מקרה הוא שפינחס האריך ימים ושנים מעל ומעבר ל'מקובל' בתקופתו, שהרי כך הבטיחו ה', בברית אשר כרת עימו (במדבר כ"ה, יב): "הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם".
ובנביא (מלאכי ב', ד-ה) מתבאר שהברית היתה גם על החיים: "וִידַעְתֶּם כִּי שִׁלַּחְתִּי אֲלֵיכֶם אֵת הַמִּצְוָה הַזֹּאת לִהְיוֹת בְּרִיתִי אֶת לֵוִי אָמַר ה' צְבָאוֹת: בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם...", וכפי שבארו כמה פרשנים שם, שהפסוק מכוון על פינחס הכהן.
הרי שזכה פינחס, בשל קנאותו לכבוד ה', לחיים ארוכים. ולכמה שיטות בחז"ל זכה אף לבחינה מסויימת של חיי נצח, שהרי אליהו הנביא הוא גילגול נשמתו של פינחס, ואליהו, כידוע, עלה בסערה השמימה בחייו.