"מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה אֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִך" (ישעיהו נ"ב, ז)
פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא לה - רני ושמחי
בשעה שהקדוש ברוך הוא גואל את ישראל, קודם שלשה ימים שיבא משיח, בא אליהו ועומד על הרי ישראל ובוכה ומספיד עליהם ואומר: הרי ארץ ישראל עד מתי אתם עומדים בחורב צייה ושממה? וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו. ואחר כך אומר להם בא שלום לעולם, שנאמר: "(הנה) [מה נאוו] על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום" (ישעיה נ"ב, ז), כיון ששמעו רשעים הם שמחים כולם ואומרים זה לזה בא שלום לנו. ביום השני בא ועומד על הרי ישראל ואומר: טובה באתה לעולם שנאמר: "מבשר טוב" (שם). ביום השלישי בא ואומר: באתה ישועה לעולם שנאמר: "משמיע ישועה" (שם). וכיון שהוא רואה את הרשעים שהם אומרים כך, לכך אומר: "לציון מלך אלהיך" (שם) ללמדך לציון ולבניה בא ישועה, ולא לרשעים.
פסיקתא רבתי - פסיקתא [=פרק, פרשה] רבתי הוא מדרש אגדה המכיל דרשות למועדים ולהפטרות של שבתות מיוחדות בשנה. המדרש נערך במשך תקופה ארוכה וקיבל את גיבושו הסופי רק במאה התשיעית. הוא מכונה 'רבתי' על מנת להבדיל בינו ובין המדרש 'פסיקתא דרב כהנא' (מתוך: ע' רייזל, מבוא למדרשים, מכללת הרצוג תשע"א)