גַּלְגַּל?

במזמור ע"ז, משורר תהילים מתאונן על צרותיו. לאחר שהוא נזכר בנפלאות ה' ובאיתני הטבע הוא מתנחם.

בתוך תיאור גבורת ה' הוא אומר: "קוֹל רַעַמְךָ בַּגַּלְגַּל הֵאִירוּ בְרָקִים תֵּבֵל רָגְזָה וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ" (יט), ואנו נרצה לנסות ולהבין מה פירוש המילה "גלגל".

במפרשים הוצעו שני כיוונים מרכזיים.

כפי שנראה, הבנת המילה נעוצה בהבנת מכלול הפסוקים טו-כא: בשני הפסוקים הראשונים המשורר משבח את הקב"ה על יציאת מצרים ואז בפסוק יז מתחיל תיאור של רעד הטבע מפני ה': "רָאוּךָ מַּיִם אֱלֹהִים רָאוּךָ מַּיִם יָחִילוּ אַף יִרְגְּזוּ תְהֹמוֹת". הפירוש הראשון - של רש"י, רד"ק ובעל המצודות - רואה את פסוק יז (ובעקבותיו גם את שאר הפסוקים) כמתייחס לקריעת ים סוף. פירוש זה מסתדר היטב גם עם פסוקי סגירת המזמור, המתארים את הנחיית העם במים על ידי משה ואהרן, אבל הפסוקים שבאמצע נראים פחות מתאימים.

כאן נכנס הפירוש למילה "גלגל", כאשר רש"י ושאר סיעתו, מקשרים את הגלגל לתיאור המהומה שהמם ה' את המצרים בים: "וַיָּהָם אֵת מַחֲנֵה מִצְרָיִם. וַיָּסַר אֵת אֹפַן מַרְכְּבֹתָיו וַיְנַהֲגֵהוּ בִּכְבֵדֻת" (שמות י"ד, כד-כה). הקב"ה הסיר את אופני (=גלגלי) המרכבות של מצרים על ידי "קול רעמך" (יט)- מהומתו.

לעומת זאת, חלק מהמפרשים הבינו את מכלול הפסוקים בצורה אחרת לגמרי. הגמרא בברכות נט ע"א, בדיון לגבי הרעמים, מתייחסת לפסוקנו ומסבירה שצליל הרעם נשמע בעקבות חיכוך של העננים בגלגל. בתקופת הגמרא (וגם לאחריה) הבינו שהשמיים מורכבים מגלגלים בתוך גלגלים המסתובבים סביב הארץ ובתוכם הכוכבים (עיינו, למשל, בחגיגה יב וגם ברמב"ם, הלכות יסודי התורה ג). לפי זה, הגלגל המוזכר בפסוק הוא חלק שמימי עליון שבו נעים גרמי השמיים, ובתוכם גם העננים המתחככים בו ויוצרים רעמים.

האפשרות שהפסוקים מתייחסים לקריעת ים סוף נבעה מפסוקים טו-טז, המהללים את ה' על ישועתו לעמו. אבל בסוף פסוק טז מופיעה המילה המסתורית "סלה", שאומנם משמעותה לא לגמרי ברורה, אבל לרוב מוסכם שהיא יוצרת הפסק בין עניין לעניין. לפי ההבנה הזו, פסוקים יז-כ כבר לא מתייחסים ליציאת מצרים, אלא הם שבח כללי לבורא על כוחו וגבורתו המרעידים ארץ, שמים וים.

הכותבים במדור זה הינם חברי ארגון נח"ת - נוער חובב תנ"ך, המהווה בית ללימוד תנ"ך בידי הנוער