הסוס מסמל את הכוח ואת היכולת הצבאית, והוא נחשב לבעל מעמד גבוה המוסיף ליוקרת בעליו. הוא מופיע בפסוקי מקרא רבים כמו גם במזמורנו המתייחס לגבורתו.
"לא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ לא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה
רוֹצֶה ה' אֶת יְרֵאָיו אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ" (י-יא)
הסוס מסמל את הכח, ואת היכולת הצבאית. בפסוקים אלה, כמו במקומות רבים בתנ"ך, נאמר שהגברת הכח האנושי איננה רצויה בעיני ה', לעומת זאת יראת ה' והתלות בו הם הרצויים בעיניו.
הסוסים נחשבו ועדיין נחשבים לבעל חיים בעל מעמד גבוה והוסיפו ליוקרת בעליהם. פסוקי מקרא רבים מעידים על מעמדם הגבוה בהשוואה לבהמות המשא והרכיבה האחרות. התורה היתה צריכה להגביל את מספר הסוסים שהמלך רשאי להחזיק: "רַק לא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס וַה' אָמַר לָכֶם לא תסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד" (דברים י"ז, טז). עושרו של שלמה נמדד במספר הסוסים שהיו באורוותיו: "וַיְהִי לִשְׁלמה אַרְבָּעִים אֶלֶף אֻרְוֹת סוּסִים לְמֶרְכָּבוֹ וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים" (מלכים א ה', ו). הסוס משמש כסמל למעמדם של שרים: "רָאִיתִי עֲבָדִים עַל סוּסִים וְשָׂרִים הֹלְכִים כַּעֲבָדִים עַל הָאָרֶץ" (קהלת י', ז).
הסוסים כבשו את מעמדם כנראה בזכות מהירותם ותפקידם בלחימה: "כִּי אֶת רַגְלִים רַצְתָּה וַיַּלְאוּךָ וְאֵיךְ תְּתַחֲרֶה אֶת הַסּוּסִים'" (ירמיהו י"ב, ה) או "שֶׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה וּבְרב חֵילוֹ לֹא יְמַלֵּט" (תהלים ל"ג, יז), "לא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ לא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה" (תהלים קמ"ז, י). אביזרים המלווים את הסוס ראויים לקודש: "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה עַל מְצִלּוֹת הַסּוּס קדֶשׁ לַה'..." (זכריה י"ד, כ). בגלל מעמדו הגבוה הסוס משמש כסמל להדגשת כוחו של הקב"ה. למרות כוחו וגבורתו של הסוס אין הוא עומד בפני ה': "סוּס מוּכָן לְיוֹם מִלְחָמָה ולַה' הַתְּשׁוּעָה" (משלי כ"א, לא), "כָּעֵת בַּמָּרוֹם תַּמְרִיא תִּשְׂחַק לַסּוּס וּלְרכְבו" (איוב ל"ט, יח).
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך