גורי טרף

סדרת המשלים הנבואיים בספר נמשכת, ובפרק י"ט הנביא יחזקאל מתאר את תהליך הידרדרותה המדינית של יהודה בשנותיה האחרונות באמצעות אלגוריה מעולם החי והצומח. בשונה ממשלים אחרים, מטרת המשל כאן מוגדרת בפתיחה ובסיום – קינה על נשיאי ישראל. חלקה הראשון של הקינה (ב-ט) כולל משל מעולם החי המתאר לביאה וגוריה. הגורים מסמלים את מלכי יהודה האחרונים - ׳גור אריה יהודה׳, הנלכדים בידי זרים. החלק השני (י-יד) כולל משל נוסף מעולם הצומח, המקונן על גורלה של יהודה ועל צדקיהו מלכה האחרון.

א. שני הגורים מאופיינים בכך שלמדו לטרוף טרף אדם (ג, ו). מה משמעות איפיון זה? עיינו בפירושי רש"י ורד"ק ועמדו על ההבדל ביניהם בפירושו.

רש"י: ׳אדם אכל - גוזל את ישראל... ולפי המשל כל חיה שטעמה טעם בשר אדם מתגרה באנשים לעולם׳.

רד"ק: ׳וילמד לטרף טרף אדם אכל - למד זה הכפיר לטרוף טרף עד שאכל אדם, כי הארי או הכפיר רוב טרפו בחיות ופעמים טורף גם האדם. כן יהואחז נלחם בגדול ממנו והוא מצרים כמו שפירש בספר מלכים ובעבור זה אסרו פרעה נכה׳.

ב. תיאורו של הגור השני ארוך ומפותח יותר מזה של הגור הראשון. השוו בין התיאורים ועמדו על יתרונו של הגור השני, התייחסו לתיאור התפתחותו ולתיאור לכידתו. תיאור הגור הראשון מתאים לתיאורו של יהואחז, ראו מל"ב כ"ג,לא-לד. הגור השני מסמל ככל הנראה את יהויקים, ראו דברי הימים ב ל"ו,ה-ז.

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"