"וַיִּתְּשֵׁם ה' מֵעַל אַדְמָתָם בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדוֹל וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה" (דברים כ"ט, כז)
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף קי עמוד ב
משנה:
עשרת השבטים אינן עתידין לחזור,
שנאמר "וישלכם אל ארץ אחרת כיום הזה",
מה היום הולך ואינו חוזר - אף הם הולכים ואינן חוזרים, דברי רבי עקיבא.
רבי אליעזר אומר:
"כיום הזה" - מה יום מאפיל ומאיר -
אף עשרת השבטים שאפילה להן, כך עתידה להאיר להם.
גמרא:
תנו רבנן: עשרת השבטים אין להם חלק לעולם הבא,
שנאמר "ויתשם ה' מעל אדמתם באף ובחמה ובקצף גדול".
"ויתשם ה' מעל אדמתם" - בעולם הזה,
"וישלכם אל ארץ אחרת" - לעולם הבא, דברי רבי עקיבא.
רבי שמעון בן יהודה איש כפר עכו אומר משום רבי שמעון:
אם מעשיהם כיום הזה - אינן חוזרין, ואם לאו - חוזרין.
רבי אומר: באים הם לעולם הבא,
שנאמר "ביום ההוא יתקע בשופר גדול [ובאו האובדים בארץ אשור...]" (ישעיה כ"ז, יג)