גורם ההפתעה

במלחמה המתוארת בפרקנו, כמו במלחמות רבות של עם ישראל המתוארות במקרא, אנו מוצאים את גורם ההפתעה כאמצעי ראשון במעלה לנצחון במלחמה. "וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ פִּתְאֹם כָּל הַלַּיְלָה עָלָה מִן הַגִּלְגָּל" (ט).

אנו מוצאים שימוש בגורם ההפתעה בעיקר כאשר יחסי הכוחות נוטים לטובת האויב, כפי שקורה כמעט בכל מלחמה של עם ישראל עם אוייביהם, מימות יהושע ועד ימינו.

במלחמת יהושע עם מלכי הדרום ניכר שיחסי הכוחות לא היו לטובת ישראל, לכן יהושע מתיירא מחמשת מלכי ההר וה' צריך לחזקו: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ אַל תִּירָא מֵהֶם כִּי בְיָדְךָ נְתַתִּים..." (ח).
במלחמה זו, גורם ההפתעה האנושי משולב עם הפתעה שמיימית. במלחמות רבות במקרא מופיעה  סופת רעמים מאת ה' המבהילה את סוסי האוייב, ומשלימה את בהלתו אל מול ההפתעה, ובמלחמה שבפרקנו מופיע גם ברד כבד מקומי מאד (מעין 'שבר ענן') מעל מחנה האוייב: "וַיְהֻמֵּם ה' לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּכֵּם מַכָּה גְדוֹלָה בְּגִבְעוֹן... וַיְהִי בְּנֻסָם... וה' הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת מִן הַשָּׁמַיִם עַד עֲזֵקָה וַיָּמֻתוּ רַבִּים אֲשֶׁר מֵתוּ בְּאַבְנֵי הַבָּרָד מֵאֲשֶׁר הָרְגוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בֶּחָרֶב" (י-יא).
'ויהֻמם' הכוונה שהפתיעם וגרם להם בהלה ומהומה ע"י רעמים, וכך נאמר במקומות נוספים, למשל: "וַיַּרְעֵם ה' בְּקוֹל גָּדוֹל בַּיּוֹם הַהוּא עַל פְּלִשְׁתִּים וַיְהֻמֵּם וַיִּנָּגְפוּ לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמ"א ז', י).
ועוד מצינו שעזר ה' לדוד במלחמותיו באמצעות סופות  ברקים, רעמים וברד: "וַיַּרְעֵם בַּשָּׁמַיִם ה' וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קֹלוֹ בָּרָד וְגַחֲלֵי אֵשׁ (ברקים): וַיִּשְׁלַח חִצָּיו (ברקים) וַיְפִיצֵם וּבְרָקִים רָב וַיְהֻמֵּם (ע"י הרעם שבא עם הברק)" (תהלים י"ח, יד-טו).
במלחמות אלה, בהם ה' נחלץ לעזרת ישראל, התקיימה הבטחת ה' בתורה (דברים ז', כג): "וּנְתָנָם ה' אֱלֹוהֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהָמָם מְהוּמָה גְדֹלָה עַד הִשָּׁמְדָם".