גילוי עתידות או בירור רצון ה'?

החושן והאפוד היו מחוברים זה לזה, שניהם נועדו לנשיאת שמות בני ישראל לזכרון לפני ה', ובשניהם היה ניתן לשאול בה'.

ועם זאת היוו שני כלים נפרדים. התורה מדגישה שהתפקיד העיקרי של החושן הוא השאלה בה', ואילו תפקידו העיקרי של האפוד הוא זכרון בני ישראל לפני ה'.
האפוד מייצג את רמת הקשר הבסיסית בין עם ישראל לקב"ה. על כתפיו נמצאות אבני השוהם עם שמות בני ישראל.
החושן ובו האורים ותומים עם שם ה' המפורש, מייצג רובד עליון יותר של קשר – רובד שמקורו בשם השם המונח בקפלי החושן, ומרכזו "לפני ה'".
 
הקשר והחיבור שבין ישראל לקב"ה ומציאות השגחת ה' בעולם מהווים בסיס המאפשר לשאול ולברר את העתיד.
אך יש הבדל מהותי בין בירור העתיד על ידי האפוד, ובין בירור העתיד על ידי החושן.
שאלה באפוד, באה על בסיס הקשר שבין הקב"ה לכנסת ישראל.
שאלה כזו עלולה להתפרש גם כניחוש וגילוי עתידות, ככלי המסייע ביד האדם להחליט על פי הנתונים שיקבל. האפוד הופך להיות 'מסד נתונים', כלי המגלה עתידות, והמאפשר להחליט החלטות בצורה נבונה יותר.
לעומת זאת, שֵׁם ה' הנמצא במרכז החושן, מסמל את המחויבות הטוטלית לעשות את רצון ה'. כאן, לא עומד האדם מול כלי המספק אינפורמציה, אלא כאדם העומד מול בוראו, ומבקש לדעת רצון ה' בעולם.
לא גילוי עתידות, לא שימוש בכלי המשכן ככלי לשירות עצמנו, אלא עמידה לפני ה' מתוך מחויבות ומתוך צפייה לעשות רצונו.

נערך ע"י צוות אתר התנך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון