האם יש הגיון בחלוקה לפרקים בתנך בכלל ובספר משלי בפרט, וגם - 5 אזהרות מוסר.
כבר ראינו פעמים רבות שחלוקת הפרקים בתנך – 929 – היא רק סדר נוח להתמצאות טכנית, אבל היא שגויה במקומות רבים (כבר מבראשית ב'), ואין לה משמעות במקומות רבים עוד יותר, והיא גם לא באה ממסורת ישראל;
לעומת ק"ן מזמורי תהלים, שם החלוקה קרובה מאד למסורה העיקרית שלנו, בספר משלי אין כמעט שום משמעות לחלוקת הפרקים; והנה באמצע פרק כ"ב (מפסוק יז) מתחיל קובץ חדש של דברי חכמים בלתי ידועים, שאף נכתבו ונשלחו למבקשי "אמת", ובהם נפגוש משלים קצת יותר ארוכים וערוכים יותר, בשונה מ"משלי שלמה", שמלאים וגדושים בפסוקי חכמה ללא רצף וללא קשר ביניהם (ואנחנו ניסינו לסדר אותם לפי נושאים).
הקובץ הזה קרוב יותר לקובץ הראשון במשלי (פרקים א' עד ט'), הן בפתיחה שלו (כ"ב, יז-כא, 5 פסוקים), והן בשני הפרקים הבאים (כ"ג וכ"ד).
הבה נַטֶה אוזן ל"דברי חכמים" (כ"ב, יז-כט):
פתיחה (כ"ב, יז-כא):
הַט אזנך ושמע דברי חכמים, ולבך תָשית לדעתי
כי נָעים (=טוב לך) כי תִשמרֵם בבטנך,
יִכֹּנוּ (יהיו קבועים) יחדו על שפתיך
להיות בה' מבטחך – הודעתיך היום אף אתה
הֲלֹא כתבתי לך שלשים (=שלוש פעמים),
במעצות ודעת (=על דעת מועצות החכמים)
להודיעך קֹשְטְ (=כמו דגל מתנוסס [1]) אִמרֵי אמת,
להשיב אֲמָרים, אמת לשֹלחֶיךָ;
5 אזהרות מוסר (כ"ב, כב-כט + כ"ג, י-יב), קרובות ללשון התורה:
1. אַל תִגזל דל כי דל הוא [ואין לו מגן], ואַל תְדַכֵּא עני בַשָעַר (=במשפט) –
כי ה' יריב ריבם, וקָבַע את [דין] קֹבעֵיהֶם (=הפוגעים בהם) נפש [תחת נפש];
2. אַל תִתרַע (=אַל תתחבר) את (=אֶל) בעל אָף (=כעסן),
ואת (=ואֶל) איש חֵמוֹת לא תבוא –
פֶּן תֶאֱלַף (=תלמד) אֹרחֹתָיו, ולקחת מוקש לנפשך;
3. אַל תְהי בתֹקעֵי כָף (=להתחייבויות), בַּעֹרבים מַשָׁאוֹת (=ערֵבים להלוואות) –
אם אין לך לשלם – למה יקח משכבך מִתחתיך?!
4. אַל תַסֵג גבול עולם [בנחלה], אשר עשו אבותיך –
[אַל תַסֵג גבול עולם, ובִשְׂדֵי יתומים אל תָבֹא –
כי גֹאֲלָם חזק (=ה') – הוא יריב את ריבם אִתך –
הָביאָה לַמוסר לבך, ואזנך לאִמרֵי דעת;]
5. [אִם] חָזיתָ איש מהיר במלאכתו – לפני מלכים יִתיַצָב [לתפקיד]!
בַּל יִתיַצֵב לפני חֲשֻכּים (אנשי חושך, פושעים).
_______________________
[1] כי האמת צריכה להתפרסם; ראו תהילים ס', ו – "נתתה לירֵאֶיך נֵס להתנוסֵס מפני קֹשֶט סלה".
באדיבות אתר 929