יהוידע הצליח, על אף זקנותו, להשיב את סדרי מלכות בית דוד ואת סדרי בית המקדש על כנם, לחדש בריתות, ואף לעקור את עבודת הבעל מיהודה. כל זאת עשה, בניגוד ליהוא, תוך מיעוט בשפיכות דמים וללא הטחת דברי גנות.
המעשה הגדול שעשתה יהושבעת (=יהושבע) בת יהורם ואחות אחזיהו, בהצילה את היונק יואש מתוך 'בני המלך המומתים' ובהסתירה אותו במקדש, ודאי נעשה בעצה עם בעלה יהוידע ששימש כ'כהן הראש', כלומר: כהן הממונה על סדרי הבית.
יהוידע עצמו לא נמנה לעיל (דה"א ה', ל-מא) עם הכוהנים מבני אלעזר וצדוק, שרובם שימשו בכהונה גדולה. וניתן לשער, שנמנה עם בני איתמר, שהורחקו בימי שלמה מן הכהונה הגדולה. באותה שעה כבר היה יהוידע זקן מופלג, ועם זאת היה כוחו עמו, וחז"ל תארוהו כ'אדם הדומה לצור'. הוא תכנן במדוקדק ובצינעה את הקשר וביצעו בהשכל ובדעת. ועלה בידי יהוידע להחזיר לא רק את מלכות בית דוד על כנה, אלא גם להחזיר את סדרי הבית לקדמותם ולתיקנם, כפי שנקבעו בימי דוד בעצה עם הנביאים והכוהנים, ושנשתבשו בימי מלכי יהודה האחרונים ואף הוסיף לתקן סדרי נוהל ומשטר נוספים, סדרים שנקראו על שמו ושנתקיימו עד סוף ימי הבית הראשון.
יהוידע חידש את הברית שבין העם לבין מלכו מבית דוד ושבין אלה לבין ה' "להיות לעם לה'" (טז) ובתוקף מעשה הברית עקר את עבודת הבעל מיהודה, כמו יהוא שעקר את עבודת הבעל מישראל. ברם שונה מה שעשה יהוידע ממה שעשה יהוא, יהוידע מיעט בשפיכות דמים ובהטחת דברי גנות ושמר על כבוד בית המקדש ועל כבוד העובדים בו. וכל זאת עשה יהוידע על דעת ממלכת יהודה וראשיה.
ומאחר שהיה יואש קטין במולכו, מסתבר שבפועל שותף יהוידע בשלטון. ולפיכך קברוהו "בעיר דויד עם המלכים כי עשה טובה בישראל ועם הא-להים וביתו" (כ"ד, טז).
ולבסוף מן הראוי להעיר, שלהמשך קיומו של בית דוד עמדו גם הקשרים ההדוקים שנקשרו בינו לבין הכהונה מבית אהרון, קשרים שיסודם בשבת ישראל במצרים ובנישואי אהרון עם אלישבע בת עמינדב אחות נחשון, מאבות אבותיו של דוד. אף כאן נשוא יהוידע הכהן לאישה מבית דוד.
נערך ע"י צוות אתר התנך
מתוך תנך עם פירוש דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים, ספר דברי הימים ב עמ' תשנא-תשנב