דניאל וחבריו בגוב האריות

"להיכנס אל גוב האריות" נשמע היום כמו הזמנתו של רב התוקף את שרות הבנות בצה"ל להציג את עמדתו בועידת מר"צ, או להיפך. מקורו של הביטוי הוא בסיפורו של דניאל הנער אשר הושם בגוב האריות וניצל בדרך נס (ו').

פתיחתו של ספר דניאל באה לספר מה חשו דניאל וחבריו המובאים בבלה "לעמוד בהיכל המלך" (ד), ומהו גוב אריות רוחני ותרבותי עבורם.

מאות ואולי אלפי נערים, המוכשרים והמבריקים ביותר, הובאו מארץ יהודה להיכל מלכי בבל כדי לעבור תהליך יסודי של התבוללות ושינוי זהות על מנת לשמש כסוכני תרבות בבלית / פרסית במטרה לשנות את זהותם של הגולים הישראלים / היהודים כולם.

התהליך כנראה נחל הצלחה אצל מרבית הנערים. אבל התנ"ך, כמו המסורת היהודית בכל הדורות, מבקש לספר לנו על השורדים ועל המורדים. אותם הנערים, והמפורסם שבכולם הוא דניאל, אשר נלחמו על שמירת זהותם, על יהדותם ועל תורתם בתנאי דיכוי תרבותי ומתוך חיכוך בהיכל התרבות המלא פיתויים של חומר ורוח.

הנערים ידעו שהתבוללות עשויה לשדרג את מעמדם ולהנחיל להם עוצמה וכבוד בעולם החדש. מול אותם פיתויים עמדו יהודים מבריקים ומשכילים לאורך כל ההיסטוריה, בחצרות מלכי ספרד ובעידן ההשכלה, מול האיסלם ומול הנצרות ואפילו יהודים מוכשרים בכל רחבי אמריקה לפני כמאה שנה.

הרצון לשילוב בעולם החדש, הנכרי והנוצץ, להשתלב ולקבל אישור מאת החברה והתרבות המובילה את העולם הוא "גוב אריות" ממשי לכל יהודי בכל הצמתים בהיסטוריה.

הנערים החלשים המסתפקים ומסתכנים באכילת זרעונים על פני סעודה מלכותית הם-הם הגיבורים שהבטיחו את נצח ישראל מול אריות רבים. על זה מזמרים בכל שבת על שולחן השבת במזמור "י-ה ריבון" "ואפיק ית עמך מפום אריוותא" – תרגום: חלץ עמך מפי האריות.

באדיבות אתר 929