בניית המשכן מתבססת על הנדבה של עם ישראל. לכן רואים חז"ל בבניית המשכן מצווה שצמחה מתוך עם ישראל. הציווי והפירוט הרב הם התשובה לתפילת לבם של ישראל, המענה למשאלתם.
באחד המדרשים מופיע רעיון, שהציווי על בניית המשכן במדבר בא לאחר שהעם התעורר לכך מעצמו, מתוך רצון להתקרב לאביהם שבשמים. לפי זה, ציווי המשכן דומה לדיני תורה אחרים המופיעים בעקבות יוזמה של העם - פסח שני, פרשת נחלות, ועוד. אמנם במקומות הנזכרים, פניית העם מוזכרת בפירוש. אבל מאידך, העדר אזכור זה אינו מוכיח שלא היתה יוזמה כזאת. יעיד על כך הציווי בראש פרשת שלח - "שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען" (במדבר י"ג, ב), כאשר ידוע מספר דברים (א', כב) שהיוזמה לכך באה מן העם.
כיצד ידע המדרש שציווי המשכן הוא פרי רצון העם? אפשר שהעובדה שהציווי נשען על "נדיבות לבם" היא האסמכתא של המדרש. הרי כיצד יתכן שתופיע מצווה כה מרכזית בצורה כל כך לא מחייבת, שמעמידה את הביצוע בספק? אין זאת אלא שתפקיד הציווי היה רק להדריך את העם כיצד להגשים את רצונם החזק והבסיסי - בבחינת "עשו מה שאתם חפצים, אלא עשו כאשר אני מצווה..."
יש כאן מפתח להבין את אריכותה הרבה של הפרשה. שונה המשכן משאר כל המצוות. האחרונות באו "באתערותא דלעילא". אמנם קיבל העם את התורה ברצון, אך ביסוד אותו רצון עמדו הכרת התודה המרוגשת לאחר יציאת מצרים, וההכרה העמוקה של הכניסה לעול מלכות ה'. המשכן מייצג רובד נוסף במוטיבציה של ישראל - מצווה המבוקשת, מצווה שצריכים אותה, שצמאים לה. הפירוט הרב הוא התשובה לתפילת לבם של ישראל, המענה למשאלתם. מכיון שחשקו ישראל במצווה זו, נענה להם הקב"ה והדריכם צעד-צעד, כפתור ופרח, טבעת ובריח, כיצד להגשים את מטרתו-מטרתם: "ושכנתי בתוכם" (כ"ה, ח).
נערך ע"י צוות אתר התנך
לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון