אנו עדים מפעם לפעם לתהפוכות ואירועים גדולים המתרחשים בעולם: מלחמות, רעידות אדמה, ואסונות אחרים. כיצד עלינו להתייחס לכל אלה?

 

מזמור מ"ו בתהילים עוסק בתהפוכות ובאירועים המתרחשים בעולם. תחילת המזמור (פסוקים א-ד) מתייחסת לאיתני הטבע המשתוללים: "בהמיר ארץ ובמוט הרים בלב ימים" (ג), המשורר מלא תחושת ביטחון לנוכח איתני הטבע מפני שהוא בוטח בה'. איתני הטבע כולם הם פועליו של ה' ובשליטתו, לכן מי שבוטח בה' אינו צריך לפחד מהם.

חלקו השני של המזמור (פסוקים ה-ח) עוסק במלחמות פנימיות בין בני האדם: "המו גוים מטו ממלכות" (ז), ממלכות מתמוטטות בשל מלחמות אזרחים. גם לנוכח זעזוע זה אומר המשורר: "ה' צבאות עמנו משגב לנו" (ח), ומביע ביטחון מלא בה' שיציל את יראיו ואת עירו מהסכנה מפני שמי שמחולל את המלחמות הפנימיות והמרידות הוא ה'.

חלקו השלישי של המזמור (פסוקים ט-יב) עוסק במלחמות בין ממלכות: "משבית מלחמות עד קצה הארץ" (י), מלחמות על פני שטחים נרחבים בעולם. גם למול אלה המשורר בוטח בה' שיציל את עמו מפני שהוא מחולל המלחמות.

כל האירועים הגדולים שקורים בעולם, ממרידות דרך מלחמות ועד לאסונות טבע, הם מעשי ה' ויש להם תפקיד בתכנית הא-לוהית. עלינו ללמוד מהם ענווה, ולהבין שהאדם, גם אם הוא בעל טכנולוגיה מפותחת וגם אם הוא שולט באומה גדולה, איננו כל-יכול.

סוכם ונערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך שיעור שהועבר בימי העיון בתנ"ך

לשמיעת השיעור המלא