האם הכסא מיועד לאליהו הנביא?

כידוע, נהגו ישראל להכין בברית המילה כסא לאליהו הנביא. מקור המנהג הוא בפרקי דרבי אלעזר (פרק כ"ח) שם מסופר שלאחר שהתלונן אליהו לפני ה' על כך שישראל הפרו את הברית (מלכים א י"ט, י) אמר לו הקב"ה שמעתה לא יעשו ישראל ברית עד "שאתה רואה בעיניך". אולם רבי עובדיה ספורנו, הפרשן האיטלקי הנודע, מציע הסבר אחר למנהג הנחת הכסא.  
 
פרק י"ז מסתיים בברית המילה שעושה אברהם. לאחר מכן פרשת וירא פותחת בפסוק הידוע  (י"ח, א) בו מסופר שה' נראה אל אברהם כאשר הוא יושב פתח האהל. הפרשנים נחלקו כיצד ולשם מה התרחשה התגלות זו. רשב"ם, על דרך הפשט, מסביר שההתגלות הייתה באמצעות האנשים (המלאכים) עליהם מסופר בסמוך ומטרת ההתגלות היא הבשורה שהם משמיעים. אולם רש"י ואחרים, בעקבות חז"ל, פירשו שהקב"ה בכבודו ובעצמו נגלה אל אברהם והסבירו בצורות שונות את מטרת ההתגלות.
ספורנו, ההולך בכיוון העקרוני של רש"י, מפרש את סיבת ההתגלות באופן מקורי. הוא מסביר שההתגלות קשורה לברית המילה עליה סופר בפרק י"ז ומטרתה:   
"כי שם (באלוני ממרא) נמול אברהם אז...שם הופיע האל יתברך ושכינתו לעמוד בברית, כמשפט כל כורתי ברית"
כפי שהוא ממשיך ומוכיח מפסוקים רבים בתנ"ך, במעמד ברית שני הצדדים צריכים להיות נוכחים. וכאן מפתיע ספורנו ומציע הסבר מקורי למנהג הכסא בברית המילה:
"ואולי בשביל זה נהגו להכין כסא בעת המילה ובמקומה".  לפי דבריו הכסא בברית המילה לא מיועד לאליהו, אלא לקב"ה בכבודו ובעצמו! הקב"ה נוכח בברית המילה כדרכם של כורתי ברית.