האסטרטגיה של צבא דוד

אחרי הכותו את הפלשתים, את המואבים, את בני צובא ואת ארם דמשק, ואחרי הכניעו את אדום, עדיין נמנע דוד מלפגוע בעמון, בזכרו את החסד שעשה עמו נחש מלך עמון, בימי היותו נרדף על ידי שאול. במות נחש, קם למלוך חנון בנו תחתיו, ודוד שיגר אל הלז שלוחים, להביע לו ניחומיו. חנון חשד בשלוחי דוד, כי מרגלים הם, ונהג בהם בביזיון. בידעו את הצפוי לו עתה מידי דוד, מיהר חנון לקרוא לעזרתו, תמורת תשלום, את כוחות ארם בית-רחוב וארם-צובא, וכן את מלך מעכה ואנשיו ואת אנשי העיר טוב.

דוד שיגר את צבאו תחת פיקודו של יואב להבקיע אל תוך רבת עמון ולהענישה. בני עמון קיבלו את פני הישראלים כשהם ערוכים לפני פתח שער חומת עירם, באותו זמן עצמו הגיעו אל שדה המערכה הכוחות שנשכרו לעזרת עמון, ואיימו למחוץ את הישראלים אל העמונים וחומתם.

"וַיַּרְא יוֹאָב כִּי-הָיְתָה פְנֵי-הַמִּלְחָמָה אֵלָיו פָּנִים וְאָחוֹר וַיִּבְחַר מִכָּל-בָּחוּר בְּיִשְׂרָאֵל וַיַּעֲרֹךְ לִקְרַאת אֲרָם: וְאֵת יֶתֶר הָעָם נָתַן בְּיַד אַבְשַׁי אָחִיו וַיַּעַרְכוּ לִקְרַאת בְּנֵי עַמּוֹן: וַיֹּאמֶר אִם-תֶּחֱזַק מִמֶּנִּי אֲרָם וְהָיִיתָ לִּי לִתְשׁוּעָה וְאִם-בְּנֵי עַמּוֹן יֶחֶזְקוּ מִמְּךָ וְהוֹשַׁעְתִּיךָ" (דברי הימים א י"ט ,י-יב וכן בשמואל ב י', ט-יא).

הניצחון היה לישראלים, ובצדק - כי בעוד שהם היטיבו לנצל את קוויהם הפנימיים, והעבירו במהירות כוחות מגזרה לגזרה, ואף תיאמו את פעולותיהם הבאות מראש, הרי אויביהם לא השכילו לנצל את קוויהם החיצוניים, ולא תקפום בעת ובעונה אחת, כנדרש (וזאת משום שקוים חיצוניים מקשים על תיאום טוב של פעולות, מחמת אריכותם והצורך בעקיפת האויב).

יואב חזר עם כוחותיו לירושלים, לדווח לדוד כי אויב חזק ומסוכן יותר מן העמונים קם לישראל - הארמים! המלחמה בארמים, אשר גייסו לעזרתם, לקראת "הסיבוב השני" עם הישראלים, גם את אחיהם מארם-נהריים, חייבה גיוס כללי בישראל. משגויס צבא העם, התייצב דוד עצמו בראשו, ובפעלו שוב לפי הנדרש בקווים פנימיים, מיהר לחצות את הירדן ולפגוש בארמים בעודם רחוקים מעמון, בהתאם לכלל האסטרטגי "הכה את יריביך בנפרד"!

"וַיַּעֲרֹךְ דָּוִיד לִקְרַאת אֲרָם מִלְחָמָה... וַיָּנָס אֲרָם מִלִּפְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּהֲרֹג דָּוִיד מֵאֲרָם שִׁבְעַת אֲלָפִים רֶכֶב וְאַרְבָּעִים אֶלֶף אִישׁ רַגְלִי וְאֵת שׁוֹפַךְ שַׂר-הַצָּבָא הֵמִית: וַיִּרְאוּ עַבְדֵי הֲדַדְעֶזֶר כִּי נִגְּפוּ לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּשְׁלִימוּ עִם-דָּוִיד וַיַּעַבְדֻהוּ וְלֹא-אָבָה אֲרָם לְהוֹשִׁיעַ אֶת-בְּנֵי-עַמּוֹן עוֹד" (דברי הימים א י"ט, יז-יט וכן בשמואל ב י', יז-יט)

משהוצא ארם "מן המשחק", חודש המצור על רבת-עמון, והיא נפלה סוף סוף בידי דוד, לאחר מאבק ממושך וקשה.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא מתוך אתר דעת