הבא בתור בבקשה

פרק המעבר באמצע תקופת השופטים חושף הפתעות בהנהגת שבטי ישראל. השופטים 'הקטנים', שאין עליהם סיפור גבורה וישועה ולא הצלה משעבוד, מרמזים לנו על רצף גיאוגרפי-היסטורי ועל המשכיות בהנהגה. תוֹלָע בן פּוּאָה איש יִשָׂשכָר הביא להנהגה את השבט ששכן מצפון למנשה. אולם, שבט יששכר בעמק בית שאן וברמות יִשָׂשכָר היה נתון תדיר ל"מַס עֹבֵד" (בראשית מ"ט, יד-טו), והטה "שִכמוֹ לִסבֹּל" עול זרים. אחרי שנחלשו ערי הכנעני החזקות (א', כז-כח), היו העמקים פרוצים לשבטי מדיָן ועמלק. זאת כנראה הסיבה ששופט נכבד משבט יִשָׂשכָר לא ישב בנחלת השבט, אלא במקום מוגן ובטוח, "בשָמיר, בהר אפרים" (י', א).

מבחינת השבטים אנו מגלים רצף ברור מדרום לצפון - עָתניאֵל בן קְנַז מיהודה, אהוד בן גֵרָא מבנימין, דבורה מהר אפרים, גדעון ממנשה, תוֹלָע בן פּוּאָה מיִשָׂשכָר. אחר כך יבואו יאיר הגלעדי (בלי סיפור גבורה וישועה), ויפתח הגלעדי (עם סיפור).

והשאלה העולה - האם הייתה תורנות בהנהגת השבטים לפי סדר הנחלות? האם היה צפוי מראש שהשופט הבא, אשר יושיע את ישראל אם יהיה צורך בכך, יקום מהשבט הבא בתור, להנהיג? האם ניסיונו של אבימלך להקים מאביו שושלת (בברית עם בעלי שכם), היה מרד נגד העברת השרביט לשבט הבא? קשה לדעת בוודאות, אבל אפשרות כזאת נרמזת ברצף השופטים על הסדר.

בהמשך הפרק (י', יא-טז) אנו שומעים נביא אלמוני בעימות חריף עם בני ישראל (עם מי בדיוק?) כמעט בסגנון ירמיהו (ב', ט-כח), נכונות לתשובה ולתיקון, והתפייסות בלשון נדירה מאד – "ותִקצַר נפשו (של ה') בַּעֲמַל (=בסבל של) ישראל" (י', טז).

באדיבות אתר 929