הבדלי שכר

"נָכוֹן לִבִּי אֱלֹהִים נָכוֹן לִבִּי אָשִׁירָה וַאֲזַמֵּרָה. עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָּׁחַר. אוֹדְךָ בָעַמִּים אֲדֹנָי אֲזַמֶּרְךָ בַּלאֻמִּים. כִּי גָדֹל עַד שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ" (תהלים נ"ז, ח-יא).

הפסוקים הללו כמעט זהים לפסוקים הפותחים את פרקנו, אך הם שייכים לפרק נ"ז. כמעט, מפני שבפרק נ"ז כתוב "כִּי גָדֹל עַד שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ" ובפרקנו "כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ". מה ההבדל?

"רבא רמי (=הקשה):

כתיב "כִּי גָדֹל עַד שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ" (תהילים נ"ז, יא)

וכתיב "כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ" (תהילים ק"ח, ה)

הא כיצד? כאן בעושין לשמה וכאן בעושין שלא לשמה".

(תלמוד בבלי פסחים נ, ב)

רבא מציב זה מול זה את שני הפסוקים. רוב הקוראים לא יראו צורך לייחס משמעות להבדל. אך רבא, כדרכם של דרשנים, מבקש לקרוא את הפסוקים מקרוב, להטות אוזן לדקויות הקטנות ביותר. כך נוצר פער בין מקום שבו השמים הם הגבול למקום שגם הגבול הזה נפרץ. רבא מעמיד זה מול זה שני טיפוסים. שניהם מקיימים את המצוות כולם, דרכם בעולם זהה. אך המניעים שונים. העובד שלא לשמה, יאמר רבא, ראוי לחסד גדול. אך החסד נמצא מוגבל, כפי שהוא עצמו מוגבל אל תחומי הרווח וההפסד. העובד לשמה, פורץ את כל הגבולות, הוא מזנק מעבר לחוקי התן-קח של העולם, וחסדו, מעל שמים.

ייתכן שהקירבה בין אותיות המילה 'לשמה' לאותיות המילה 'שמים' היא שהציתה את הדרשה. כך עובדי א-לוהים משחקים בין גבולות הכאן והשם. יש הנשאר בתחומי הכאן, ויש הפורץ הרחק אל ה'שָׁם'.

באדיבות אתר 929