לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

 

הנבואה הראשונה מורכבת משלוש פסקאות הקשורות זו בזו. שלושתן פותחות בקריאה לישראל לשמוע/להקשיב, ומעודדות אותם לבטוח בישועת ה׳ הנצחית, בניגוד לארעיות הארץ והגויים המגדפים אותם. הפסקה הראשונה פותחת במילים - ׳רודפי צדק מבקשי ה׳ ׳, ופונה לבני אברהם שלימד את בניו אחריו לעשות צדקה ומשפט. השניה פונה אל ׳עמי ולאומי׳, והיא עוסקת בהפצת האור והתורה אל העמים כולם: ׳תורה מאיתי תצא׳. בפסקה השלישית חוזר הנביא אל ישראל ומדגיש את מקומם המיוחד בשלב זה - כעת תורת ה׳ בלבם בלבד. בהמשך הפרק מבקש הנביא לעורר את רחמי ה׳ וישועתו מחד ׳עורי עורי לבשי עוז זרוע ה׳ ׳!, ולעודד את ירושלים ולהקימה משפלותה מאידך - ׳התעוררי התעוררי, קומי ירושלים׳!

א. בפסקה הראשונה [א-ג] הנביא קורא לגולי בבל להתעודד ולהביט אל אביהם ואימם הקדומים - אברהם ושרה. כיצד מהווה הבטה זו עידוד לגולים במצבם? ראו בראשית י"ב,א-ג. מהיכן עלו אברהם ושרה, ומה היו ההבטחות שקיבלו?

חישבו, מה תרומתו של דימוי החציבה - ׳צור חוצבתם׳, ׳מקבת בור נוקרתם׳ לרעיון זה?

ב. לתיאור של אברהם בנבואתנו יש מקבילה מעניינת ביחזקאל ל"ג,כד. אלה שתי ההתייחסויות היחידות בנביאים לאברהם באופן פרטי, ולא כחלק מהאבות. בשתיהן מדובר על הנותרים בארץ או העולים לארץ - המצויה במצב של חרבן לאחר הגלות, ושואבים עידוד מסיפורו של אברהם המתואר כ׳אחד׳ שהצליח והתרבה למרות בדידותו. אולם ההתייחסות של הנביא שונה לחלוטין - כאן עורך ישעיהו עצמו את השוואה, ושם שולל יחזקאל בחריפות את ההשוואה. מה לדעתכם עשויה להיות הסיבה לכך? שימו לב למטרת ההשוואה בכל מקום, ולסיבת ההצלחה של אברהם בכל נבואה.

ג. ׳הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי קוּמִי יְרוּשָׁלִַם, אֲשֶׁר שָׁתִית מִיַּד ה׳ אֶת-כּוֹס חֲמָתוֹ׳ [יז-כג] - כוס יין ה׳חמה׳ [המורעל] הוא המוטיב העיקרי בנבואתנו. ירושלים מדומה כאן לאישה שנפלה בשיכרותה, ועל כן קורא לה הנביא לקום ולהתעורר [יז].

1) מה מסמלת שתיית היין בנבואתנו? כיצד היא השפיעה על ירושלים ועל בניה מבחינת המצב הפיזי והמצב הנפשי?

2) תמונה דומה של הורה המוטל בשכרותו מוכרת לנו מסיפור נח [בראשית ט׳,כ-כד], ששתה מיינו והשתכר באהלו. אולם שם שני בניו דואגים לכבודו במצבו העגום. כיצד ממחיש סיפור זה את מצבה הטראגי של ירושלים בנבואתנו?

3) בחלקה השני של הנבואה [כא-כג] מנחם ה׳ את ציון בכפליים, כשם שלקתה בכפליים [יט]. מהי הנחמה הכפולה

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"