הבריחה לתרשיש

הפרק פותח במצג (א-ג), המתאר את שליחותו של יונה ובריחתו ממנה, ובו מופיעה החידה העיקרית של הספר: מדוע מתחמק יונה מן הקריאה לנבא על נינוה ומחליט לברוח מלפני ה'? הכתוב עצמו לא מזכיר שום הסבר מפורש בתחילת הספר, ורק לקראת סופו אנו נרמזים לטעם הדבר. בהמשך הפרק מסופר כיצד תוכניתו של יונה לברוח מלפני ה' משתבשת, וה' רודף אחריו אל תוך הים באמצעות שליחיו: הסערה והדג.

א. 'וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרחַֹ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי ה'' (ג)

יונה מחליט לברוח מלפני ה', בריחה זו מעוררת קושי גדול - כיצד סבור נביא שיוכל לעשות דבר שכזה? מדוע דווקא לתרשיש? עיינו בדברי ראב"ע. מהו הדיוק בפסוק עליו הוא מתבסס, וכיצד מתפרשת לפי זה בריחתו של יונה?

ראב"ע: 'יש לתמוה איך יעלה על לב חכם שידע השם ומעשיו שיחשוב לברוח מפניו והוא בידו והכל מלא כבודו ואיך יתנבא מורה פי השם והוא כתוב כי הוא הנביא... וכאשר חיפשתי בכל המקרא לא מצאתי מלת 'בריחה' רק דביקה [=אלא סמוכה] על מלת 'פני', כמו 'ומפניך אברח' 'ויברח יפתח מפני אחיו'. והנה לא מצאתי בנבואה יונה שברח מפני השם, רק 'מלפני השם'. וכתוב [אצל אליהו] 'חי ה' אשר עמדתי לפניו', והנה כל זמן שהוא מקבל הוא מלפני השם, וככה 'ויצא קין מלפני ה' ' על כן אחריו [נאמר] 'ומפניך אסתר', כי פני האדמה לפני ה' '.

ב. השוו בין ציווי ה' לתגובת יונה, שימו לב לניגוד שבין הקימה בציווי (ב) ובביצוע (ג). עקבו אחרי מהלכיו של יונה הפותחים כולם במילה 'וירד' – מה לדעתכם משמעותה של מגמה זו?

ג. כנגד ירידתו של יונה מגיב ה' בהטלת רוח גדולה לים: בחנו את תגובות המלחים, ולעומתן את תגובותיו של יונה (ה) – איזו תפיסה מיוצגת בכל תגובה? שימו לב לדמיון המילולי שבין 'וירדם' לבין 'וירד', ולמשמעות ההירדמות ברגעים אלה. התייחסו גם לתוכחתו של רב החובל ליונה ולהדהוד שיש בה לדברי ה' בפסוק ב.

ד. לאורך הפרק מונגדת דמותו של יונה נביא ה' לדמות המלחים הגויים, שבראשם רב החובל. עקבו אחרי התהליך שעוברים המלחים בפרק, בהיבט הדתי והמוסרי: התמקדו באיזכורי יראת המלחים בפסוקים ה, י, טז: מהי סיבת היראה בכל מקום ומה תוצאתה? השוו גם בין קריאתם לה' (יד) לבין אי קריאתו של יונה (ב). כיצד מהופך תהליך זה לתהליך שעובר יונה במהלך הפרק, ביחסו לאלהים ואדם?

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"