הגאולה היא שמחה, צמיחה ואור

סופו של פרק ס"א (פס' י-יא) מחובר לפרק ס"ב.

היסוד המרכזי בנבואתנו הוא חוסר ההתפשרות עם חלקיותה של הגאולה, והציפיה להשלמתה במלואה. בחלקה הראשון של הנבואה מתאר הנביא שלושה שלבים בהתפתחות הגאולה, כשבכל שלב מופיע דימוי אחר המבטא מימד חדש המתגלה בגאולה: שמחת חתן וכלה (ס"א,י), צמיחה (ס"א,יא), ואור (ס"ב,א-ב). בחלקה השני של הנבואה פונה הנביא לשומרי חומות ירושלים ומפציר בהם להתפלל להשלמתה של גאולת ירושלים (ס"ב,ו-ז).

א. ׳שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה׳ תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי׳ (ס"א,י). הנביא ממשיל את שמחת הגאולה לשמחת חתן וכלה. השוו לחתימת הנבואה (ס"ב,ה). שימו לב לדמיון ולהיפוך בין הפסוקים. איזה מימד בגאולה מתבטא בדימוי זה?

ב. ׳כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ׳ (ס"א,יא). הדימוי השני עוסק בצמיחה. מהו המימד הנוסף שיש בדימוי זה? לפשר הדימוי ראו גם את דברי הרד"ק:

׳כי כארץ - ועוד המשיל ישועת ישראל לארץ שתוציא צמחה, כי היה הגרגיר בארץ נפסד ונשחת ואחר כך יצמח ויתחדש וישוב למה שהיה ויותר טוב ויפה בחדושו, כי ברוב החדש טוב מן הישן, ועוד כי מגרגיר אחד יצאו כמה גרגירים. כן ישראל היו ימים רבים בגלות נשחתים ונפסדים וכמעט אבדה תקותם ויצמחו בהגיע עת הגאולה ויפרו וירבו ויוסיפו על מה שהיו במספר ובכבוד ובגדולה יותר ממה שהיו כפלי כפליים׳.

ג. ׳עַד-יֵצא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר׳ (ס"ב,א). מהי התוספת שיש בדימוי האור על דימוי הצמיחה? התייחסו גם לתגובות הגויים בשלב הצמיחה ובשלב ההארה.

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"