הדחיפות בהקמת המשכן

הסדר הנכון של הדברים צריך היה להיות, שרק כאשר הכל יעמוד על מכונו - יכבשו את הארץ, ימנו מלך ויאבדו את זרעו של עמלק - ניתן יהיה לבנות את בית המקדש. סדר כזה מתקיים כאשר האדם נמצא ב״ארץ טובה ורחבה״. ובאמת, כל עוד ישראל היו לגמרי בסדר, אחרי שעברו את ים סוף - בית המקדש באמת היה דבר ששייך לעתיד לבא. אולם יש מצבים בהם המקדש הוא לא רק עניין של נוחיות; כאן, לא חיכו ארבע מאות שנה עד שיהיה זמן של שקט, של רגיעה, בו אפשר לבנות מקדש. כאן, כבר מההתחלה בונים מקדש.

במציאות של בני ישראל אחרי חטא העגל טמונה סכנה גדולה. ישראל עומדים לפני ארבעים שנות נדודים במדבר, ובמהלכן אי אפשר להשאיר אותם במצב של פיזור, בתעייה פרטית לגמרי. יש מצבים בהם אם לא מושכים את האנשים בציציות ראשם למעלה ממה שהם שואפים לעשות, הם עלולים לרדת הרבה למטה ממה שהם היו רוצים. במצבם הנוכחי, ישראל היו צריכים משהו שנמצא מעבר למהויות הפרטיות שלהם, הם היו זקוקים למהות שתגביה אותם, מפני שאחרת, מי יודע אם הם בכלל היו מגיעים לידי כניסה לארץ.

נערך ע"י צוות אתר התנך מתוך הספר 'חיי עולם: שיחות על פרשת השבוע' בהוצאת מגיד
לרכישת הספר