במהלך המזמור אומר המשורר: "עָלֶיךָ נִסְמַכְתִּי מִבֶּטֶן מִמְּעֵי אִמִּי אַתָּה גוֹזִי..." (ו). מה פשרה של המילה "גוזי"? וכיצד מבינים אותה הפרשנים השונים?
"כִּי אַתָּה תִקְוָתִי אֲדֹנָי ה' מִבְטַחִי מִנְּעוּרָי. עָלֶיךָ נִסְמַכְתִּי מִבֶּטֶן מִמְּעֵי אִמִּי אַתָּה גוֹזִי בְּךָ תְהִלָּתִי תָמִיד" (ה-ו). מה פירוש המילה "גוזי"?
על פי ההקשר בפסוק, המפרשים הסכימו לכך שהביטוי "ממעי אמי אתה גוזי" מתייחס לתהליך ההריון והלידה. המחלוקת ביניהם היא על פירושה המדויק של המילה "גוזי", ומכאן גם על השאלה על איזה שלב בדיוק המשורר מדבר.
רש"י ומצודת ציון הסבירו את המילה בפשטות כהוצאה, בדומה לפסוק "ויגז שלוים מן הים" (במדבר י"א, לא) או כהעברה, בדומה ל"כי גז חיש ונעופה" (תהלים צ', י). משמע, הפסוק מתייחס לתהליך הלידה עצמו - היציאה לאוויר העולם.
מהגמרא בסוטה מ"ב ע"ב עולה כיוון אחר. שם נעשה קישור בין המילה 'גוזי' כאן לבין "גזי נזרך והשליכי" (ירמיהו ז', כט). מכיוון שבירמיהו הפועל "גוז" מקושר לראש, בגמרא נלמד מכאן שהוולד מתחיל להיווצר מהראש. משמע, הפסוק במזמורנו מתייחס לתהליך יצירת הוולד ברחם.
המלבי"ם מפרש אף יותר רחוק. הוא מסביר את משמעות המילה בדומה לשורש ג.ז.ז., שמשמעותו חיתוך או ניתוק. כידוע, אם הביצית מופרית אז היא עוזבת את החצוצרות ומתיישבת ברחם, לשם המשך התפתחותו של העובר. המלבי"ם מפרש את הפסוק כמתייחס לתהליך זה של התנתקות הביצית מהחצוצרות.
שלושה פירושים לפשר המילה "גוזי": מלשון העברה, הוצאה; מלשון גזיזה וניתוק; וכפועל המתקשר לראש. בעקבות הסברים אלה ניתנת משמעות שונה להקשר של המילה לתהליך ההולדה ולהבנת הפסוק.
הכותבים במדור זה הינם חברי ארגון נח"ת - נוער חובב תנ"ך, המהווה בית ללימוד תנ"ך בידי הנוער