הזוגיות כגן עדן

סיפור גן העדן לא בא להאיר פרק פרהיסטורי, אלא לשרטט עיקרון עכשווי:

האדם הוצב מלכתחילה במקום אידאלי, אלא שבחטאו גורש משם אל תחתיות השאול, ובכל מהלכי ההיסטוריה הוא עולה, ומחפש את הדרך חזרה אל הגן. הוא יגיע לשם לבסוף בשעת הגאולה: "וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן ה'" (ישעיה נ"א, ג), "וְאָמְרוּ הָאָרֶץ הַלֵּזוּ הַנְּשַׁמָּה הָיְתָה כְּגַן עֵדֶן" (יחזקאל ל"ו, לה).

במרכז הסיפור עומדת יצירת חוה: "לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ" (ב', יח). סיפור המורה ששלמות האדם תיתכן רק בזוגיות שלמה. אך זוגיות זו עצמה כשהיא נטמאת על ידי הנחש עלולה להוציא אותו מן הגן. רמזי גן העדן מופיעים גם באמצעו של שיר השירים, כאשר הדוד והרעייה מתאחדים איחוד שלם ב"שיר הגן" המופלא: "גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם... יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו" (שיר השירים ד', יב - ה', א).

חכמים הצביעו על הקשר בברכת הזוג: 'שַׂמֵּחַ תְּשַׂמַּח רֵעִים הָאֲהוּבִים. כְּשַׂמֵּחֲךָ יְצִירְךָ בְּגַן עֵדֶן מִקֶּדֶם'. לומר לך, שבידו של כל זוג להרחיק את הנחש, וליצור לו בביתו גן עדן מתוקן.

גם בין כנסת ישראל לבוראה מתקיים קשר הדודים, והאיחוד מתרחש בבית המקדש, שהוא 'גן נעול'. מעוטר כגן פורח, ותחת שני הכרובים נתון 'עץ החיים', תורת חיים הסוללת במצוותיה את הדרך, בה יוכל האדם לבוא פנימה באופן הראוי.

באדיבות אתר 929