החידות של מלכת שבא

הסיפור על מלכת שבא – הן במלכים, והן בדברי הימים – בא ברציפות לאחר סיפור שיתוף הפעולה בין שלמה לבין חירם מלך צור במסעות באניות מן עציון גבר אל אופיר להביא משם זהב (מלכים א ט', כו-כח; דברי הימים ב ח', יז-יח).

הצורים היו עוסקים בעיקר במסחר בדרכי הים, ובני שבא היו עוסקים בעיקר במסחר בדרכי המדבר.

שבא היא ממלכה בדרום ערב בסביבות תימן של ימינו. הסוחרים היו מביאים אליה סחורות יקרות מהודו ומהמזרח הרחוק, ובני שבא היו טוענים את הסחורות על גמליהם ומובילים אותן צפונה דרך ערב, עבר הירדן וסוריה. נמצא שדרכיהן של שיירות הסוחרים משבא היו עוברות בתחום שלטונו של שלמה המלך, ודבר זה נותן לנו הסבר פשוט לביקורה של מלכת שבא אצל המלך שלמה, לשבחים שחלקה לו בדבריה, ולמתנות היקרות שהביאה לו.

הכתוב מספר: "והמלך שלמה נתן למלכת שבא את כל חפצה אשר שאלה" (מלכים א י', יג; דברי הימים ב ט', יב). סתם הכתוב ולא פירש, מה שאלה ממנו מלכת שבא ומה נתן לה המלך שלמה. ועל פי הדברים שאמרנו מסתבר, שמלכת שבא שאלה (כלומר: ביקשה) משלמה, שיניח לשיירות של סוחרי שבא לעבור בתחומי שלטונו, ושיגן עליהם מפני השודדים, והמלך שלמה מילא את כל בקשותיה של מלכת שבא, והיא הייתה מרוצה מאוד מתוצאות ביקורה, וגם המלך שלמה צבר עושר רב מן ההסכם שעשה עם מלכת שבא. ועוד מסתבר, שחכמת שלמה הגדולה, שמלכת שבא התפעלה ממנה, וה'חידות' ששאלה אותו לא היו 'חידות' ו'חידונים' במשמעות שאנו רגילים לה בימינו, אלא היו אלה בעיות בענייני ההגנה על דרכי השיירות, וסיפוק יעיל של צרכי הסוחרים, בעת שהותם בתחום ממלכת שלמה, ומלכת שבא נוכחה לדעת ששלמה בקיא בעניינים האלה ויש לו הכישרון לארגן אותם. וזאת היא החכמה, שעוררה שמחה גדולה בלבה של מלכת שבא.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא מתוך מחברותיו של עמוס חכם (פרקי היום שהועברו ברדיו)