החיה הרביעית

חלקו השני של ספר דניאל אינו עוסק בדניאל וקורותיו, אלא מכיל חזונות גאולה קשים לפענוח. רעיון ארבע המלכויות שהופיע בפרק ב' בדמותו של צלם המורכב מתכות שונות, מופיע בפרק ז' בלבוש מאיים ומפורט אף יותר. המלכויות נדמות בו כחיות אימתניות שכוחן הולך ומתגבר עד לאבדנן הסופי, שאחריו תבוא גאולתן של ישראל. מפרשים רבים לאורך הדורות ניסו לזהות את המלכויות השונות, ובמיוחד את המלכות הרביעית, אולם חשוב לראות בחזון ארבע המלכויות גם את הרעיון הכללי: הקב"ה נותן ממשלה לאומות העולם, שמתחלפות זו בזו ברצונו וברשותו. החזון משרטט את מהלך ההיסטוריה האנושית באופן המאפשר להאמין בהנהגת הקב"ה בעולם למרות הסתר הפנים של הגלות.

1. א. החיה הרביעית מתוארת שלוש פעמים בפרקנו: בחזון, בפניית דניאל למלאך ובפתרון שניתן לו. קראו היטב את החזון ושימו לב לפרטיו השונים: מיהי כל חיה? עמדו על ההבדלים בין שלוש החיות הראשונות לחיה הרביעית.

ב. ייצוג ארבע המלכויות באמצעות פסל דומם בפרק ב' שונה מאוד מייצוגן בפרקנו באמצעות ארבע חיות טרף מפלצתיות. היזכרו בחלום הצלם בפרק ב', לא-לה, ונסו למצוא נקודות הקבלה וניגוד.

2. חזונות דניאל היו מוקד לתסיסה משיחית, וכאמור הניסיון לפענח מי היא החיה הרביעית שתבשר את הגאולה העסיק פרשנים רבים לאורך הדורות. החיה הרביעית מתוארת כחיה שאינה דומה לחיות המוכרות לנו, היא בעלת עשר קרניים, ציפורני נחושת ושיני ברזל וגורמת הרס נורא לסביבתה. הפרטים השונים בתיאורה החידתי השתלבו בהשערות השונות בדבר זהותה.

א. אספו את הפרטים הידועים לנו על החיה הרביעית מן הפרק. שימו לב להתפתחות ולשינויים בתיאורה לאורך הפרק.

ב. עינו במפרשים השונים, כיצד כל אחד מהם מזהה את החיה הרביעית?

רש"י: וקרנין עשר - עשר קרנות זו פי' לו המלאך שהם עשרה מלכים שיעמדו לרומי קודם לאספסיינוס שחרב את הבית: (ח) ...ממלל רברבן - דברי גאוה, הוא טיטוס שחרף וגדף ונכנס להיכל בעזות פנים.

ראב"ע: והחיה הרביעית הנראה הוא מלכות ישמעאל היא הנמשלת בחלום נבוכדנצר לברזל ובנבואה כתוב ושינין די פרזל לה. ...וטעם וקרנין עשר שפשטה מלכות ישמעאל ברוב הישוב... ודבר הקרן הקטנה עודנו עתיד, כי זה יהיה קרוב מביאת הגואל כאשר אפרש... והנה פירש שראה די קטלת חיותא שתאבד כל מלכות ישמעאל רגע אחד בימים מועטים...

ג. כיוון אחר לפרשנות חזונות דניאל, מציע הרב יעקב מדן בספרו "דניאל - גלות והתגלות". בכיוון זה מפרשים רוב המפרשים המודרניים והוא מאפשר להבין באופן פשוט יותר את המתואר בפרקים הבאים. נסו להבין על פי דבריו מי הן ארבע המלכויות:

"... אפשר שאין הכרח לפרש שדניאל צופה עד ימות משיח צדקנו... לעניות הבנתנו, מעולם לא עבר דניאל בחזונו את מלכות יוון ואת מה שקרה בעקבותיה ומעולם לא חזה את מלכות רומי, וודאי שלא את מלכות ישמעאל. את כל חישובי הקיצין נבאר בדרך שונה מהמקובל...
עיקר חזונו של דניאל מתייחס לטעמנו למלכות ה' שתבוא אחרי מלכות בית תלמי ובית סלווקוס - מלכות בית חשמונאי. בה ובניסים שייעשו לה במקדש ה' רואה דניאל את הופעת מלכות ה' הנצחית. ואכן, מלכות בית חשמונאי היא מלכות ישראל הראשונה מאז אבדן עצמאות ישראל עם מותו של יאשיהו מלך יהודה בסוף ימי הבית הראשון. הניסים שנעשו לה במקדש (נס חנוכה) הם אות להשראת שכינה על עם ישראל לקראת הגאולה. אפשר שאילו זכינו, אכן היה עולה רצון מלפניו יתברך שגאולת ישראל תקרום עור וגידים לנצח. אלא שהבחירה החופשית חזקה מכל זה ומלכות בית חשמונאי נטתה מדרך ה' ודרך הצדקה והמשפט לכיוונים אחרים... חזונות דניאל נותרו אז ממתינים לגאולה רחוקה, זו שאנו מצפים לה שתבוא במהרה בימינו, שהרי דבר שיצא מפי הקב"ה לטובה אינו חוזר בו." (עמ' 52-53).

למעבר לדף הלימוד המלא מתוף התכנית "מתן על הפרק"