לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:
בנסותו להבין את דרכי הא-ל, איוב מעלה תהיות ושאלות קיצוניות המשייכות את הא-ל לעולם הרשע, דוגמת "הֲטוֹב לְ כִּי תַעֲשׁקֹ כִּי תִמְאַס, יְגִיעַ כַּפֶּי, וְעַל עֲצַת רְשָׁעִים הוֹפָעְתָּ" (י', ג). התמונה הכללית העולה מדבריו היא תמונה שאין בה חוק וסדר אלא הנהגה שרירותית ותקיפה "הַמַּעְתִּיק הָרִים וְא יָדָעוּ אֲשֶׁר הֲפָכָם בְּאַפּוֹ. הַמַּרְגִּיז אֶרֶץ מִמְּקוֹמָהּ וְעַמּוּדֶיהָ יִתְפַּלָּצוּן." (ט', ה-ו). עם זאת, איוב לא אומר נואש. הוא מחפש תשובות להבנת עולמו של הא-ל ושואף להבין מחדש מהם 'חוקי המשחק' שעל פיהם העולם מתנהל.
בפנותו לאיוב, צופר טוען שאיוב לא יוכל להבין את הנהגת האל בעולמו, זאת משום שהבנה זו שייכת לחכמה הנעלמת מבני אנוש. צופר טוען כי הדברים הנראים שרירותיים, הם למעשה סדרים שבני אדם אינם מסוגלים לרדת לעומקם.
יישומי החכמה הנעלמת
בחלק האחרון של דבריו עוסק צופר בביטויים הנראים לעין של החכמה הנעלמת. לטענתו, הא-ל מכיר ויודע מי הם אנשי הרשע וחורץ את דינם, כביכול, אפילו מבלי להתבונן "כִּי הוּא יָדַע מְתֵי שָׁוְא, וַיַּרְא אָוֶן וְא יִתְבּוֹנָן" (י"א, יא). מדבריו של צופר עולה שוודאות מוחלטת זו עשויה לעבור גם לאדם. הרואה את חברו סובל יכול לדעת כי רשע לפניו, שכן גורלו מעיד עליו.
לצופר ברורים לחלוטין 'כללי הנהגת הא-ל', וברור לו שאם איוב סובל משמע איוב חטא.
א. צופר דבק בדרך הניסוח שאיוב הרבה להשתמש בה ביחידה הקודמת: משפטי תנאי 'אם....אז'. במה שונה השימוש שעושה צופר בתבנית משפטי התנאי לשימוש שעושה בה איוב בפרק י'?
ב. ברצותו להדגיש את ריקנותו של האדם צופר משתמש במטפורה רבת עצמה "וְאִישׁ נָבוּב יִלָּבֵב, וְעַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד" (י"א, יב). האדם מושווה לעצם חלול ולחיה – עיר פרא. את פסוק יב אפשר לפרש בשני אופנים שונים. עיינו בפרשנים המצורפים ובדקו האם לדעתם הפסוק הוא המשכו של תיאור הרשע או תחילתה של הפסקה הבאה שבה מציע צופר לאיוב לחזור בתשובה.
רש"י: ואיש נבוב - חלול בלא לב אשר לא הבין דרכו. ילבב - יקנה לו לב לשוב לבוראו ולפשפש במעשיו או אדם אשר היה כעיר פרא לימוד מדבר קל בלא דעת. אדם יולד - ילמד עצמו להיות אדם חדש כסדר בני אדם ויכוין דרכו.
מצודת דוד: ואיש נבוב - כי גם הסכל הריק מחכמה עם כי עשה העמל מחסרון הדעת עכ"ז ענש יענש כי ראוי לאיש נבוב וריק מחכמה לקנות לב להשתדל בחכמה להשכיל דרכי ה' כי כל אדם כאשר יולד הוא כעיר פרא מבלי חכמה וכאשר יכין לבו הנה ישכיל וכ"כ ראוי לכל איש נבוב להכין לבו להרגיל בחכמה.
ג. בפסוקים יג-כ צופר נאמן לעיקרון שהוא התווה לעיל, אך מנסחו על דרך החיוב. מהם השלבים שאותם צריך לעבור איוב על מנת לשוב בתשובה?
ד. מדוע לדעתכם צופר מסיים את דבריו בקללה לרשעים?
למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"