לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:
א. במרכז המשא על מואב מופיע פסוק העוסק במלכות בית דוד (ט"ז,ה). מהן המידות הראויות ליושב על כיסא דוד? מה הקשר ביניהן ובין האמור בפסוקים א-ד?
ב. עימדו על הניגוד הדרמטי בין קולות השמחה לקולות האבל בפסוקים ט-י, ועיינו בדברי הרד"ק, הממקד ניגוד זה במילה ׳הידד׳:
"כי על קיצך ועל קצירך הידד נפל - בזמן הקציר באו עליהם האויבים, ו׳הידד׳ הוא לשון קריאה והוא שצועקים השוללים כשיבואו על העיר פתאום, וכן הוא לשון הדורכים (בגת) כמו שכתוב ׳הידד בדורכים יענה'"
ג. בפסוקים יג-יד משווה הנביא בין הנבואה שנאמרה מאז, לנבואה שהוא מנבא כעת. מה מקור הנבואה הקדומה, ומה החידוש בנבואה הנוכחית? עיינו בשני פירושיו של רש"י:
"זה הדבר - סוף כלייתו של מואב ביד נבוכדנצר. אשר דבר ה׳ אל מואב מאז - מימים רבים לפני בא הרעה עליו ניבא לו ישעיה את זאת. דבר אחר: מאז - מאת אשר שכר בלק את בלעם. ועתה דבר ה׳ - לקרב את הפורענות להם"
ד. הנביא קוצב את זמן מימוש הנבואה ל׳שלוש שנים - כשני שכיר׳. מדוע נבחרו דווקא שני השכיר? בחנו את שני פירושי רש"י:
"בשלש שנים כשני שכיר - בשביל שלש שנים שסייעו את סנחריב כשצר על שומרון ועזרוהו בלי בצע כאלו היו לו שכירים לפיכך ונקלה כבוד מואב בין כל שאר המונו של סנחריב ששיטפם בשבי מתוך אותו החיל וילך... ועוד יש לפרש, שלש שנים כשני שכיר - שלש שנים נגזרו עליכם לאורך זמן אבל מצומצמין יהיו ולא תאחר עוד הפורענות כאשר ידקדק השכיר בשני שכירותו לצמצם".
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"