רבים סבורים שנחל מצרים הנזכר במסגרת גבולות הארץ בבמדבר ל"ד הוא הנחל המכונה כיום 'ואדי אל עריש'. מעיון בפרקנו ובמקורות נוספים מתברר כי הכוונה לנהר השיחור שהינו אחד הנהרות החשובים של מצרים.
רבים סבורים ש'נחל מצרים' הנזכר בספר במדבר (ל"ד, ה) כנקודת הציון הדרום-מערבית של גבולות ארץ כנען, הוא הנחל המכונה כיום 'ואדי אל עריש' הסמוך לעיירה 'אל עריש' שבצפון מזרח סיני. כבר רב סעדיה גאון מתרגם את המילים 'נחל מצרים' - 'ואד אל עריש', כמובא ב'כפתור ופרח' פרק יא.
אמנם בפרקנו מונה ה' בפני יהושע את המקומות שנשארו לרשתם: "זֹאת הָאָרֶץ הַנִּשְׁאָרֶת כָּל גְּלִילוֹת הַפְּלִשְׁתִּים... מִן הַשִּׁיחוֹר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרַיִם... לַכְּנַעֲנִי תֵּחָשֵׁב חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים..." (ב-ג).
"השיחור אשר על פני מצרים" הכוונה ל'נחל מצרים', שהרי נאמר בדברי הימים א (י"ג, ה): "וַיַּקְהֵל דָּוִיד אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל מִן שִׁיחוֹר מִצְרַיִם וְעַד לְבוֹא חֲמָת".
ובשלמה מצינו כיוצא בזה (מל"א ח', סה, וכן בדבה"יב ז, ח): "וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מִלְּבֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרָיִם".
מהתבוננות בכמה מקראות עולה בבירור שה'שיחור' הוא יוּבל מים מרכזי הזורם כל השנה, ולא נחל יבש שמתמלא רק בעִתות שיטפון פעמים ספורות בשנה. הנחל היחיד באזור סיני שיכול להכלל בתיאור הראשון הוא השלוחה המזרחית (הפלוסית) של הנילוס, בעוד ש'ואדי אל עריש' מתאים לתיאור האחרון, שכן הוא נחל יבש הזורם רק בעת שיטפון.
ומניין שהשיחור זורם תמיד? מצינו למשל בספר ירמיהו (ב', יח): "וְעַתָּה מַה לָּךְ לְדֶרֶךְ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מֵי שִׁחוֹר וּמַה לָּךְ לְדֶרֶךְ אַשּׁוּר לִשְׁתּוֹת מֵי נָהָר". הרי שהוקבל ה'שיחור' של מצרים עם ה'נהר' - הלא הוא נהר פרת - של אשור.
וכן בישעיהו (כ"ג, ג): "וּבְמַיִם רַבִּים זֶרַע שִׁחֹר קְצִיר יְאוֹר תְּבוּאָתָהּ...". הוקבל השיחור ליאור, ותואר ב'מים רבים'.
הרי שהשיחור הוא נהר חשוב של מצרים, ונקרא בתורה 'נחל' לפי שהוא מהווה זרוע אחת מתוך כמה זרועות (ה'דלתא') שאליהן מתפצל הנילוס הענק ('נהר מצרים') של מצרים.