כחלק מגבולות הארץ מופיע הגבול הדרומי כעובר מנגב לקדש ברנע וממשיך עצמונה. אנו זוכרים את קדש מימי המרגלים וגם נאמר שהיא בקצה גבול ארץ אדום. האם מדובר באותה קדש? היכן היא מזוהה כיום? ועם איזה אתר מזוהה עצמון כיום?
בפשטות נראה שהיו שני מקומות שנקראו קדש: אחד בקצה ארץ כנען, משם נשלחו המרגלים לתור את הארץ, ואחד בקצה ארץ אדום, משם נשלחו המלאכים אל מלך אדום. קשה לפרש כי מדובר באותו מקום שכן ארץ אדום נמצאת מדרום־מזרח לים־המלח, בעוד קדש ברנע הנמצאת בגבול ארץ ישראל ממוקמת בגבול הדרומי בין ים־המלח לנחל מצרים.
ואמנם, בעוד שקדש מזוהה כיום עם פטרה, בירת הנבטים, הרי שקדש ברנע מזוהה כיום עם נאת המדבר 'עין אל קודיראת', המעיין העשיר ביותר בסיני, הממוקם בסמוך וממערב לגבול ישראל־מצרים. סמוך לנאת המדבר בקדש ברנע מצוי מעיין קטן נוסף הנקרא בפי הערבים 'עין קדיס', שייתכן שמשמר את השם 'קדש'.
בתל ששטחו כשלושה דונמים, הנמצא מעל 'ואדי אל קודיראת', נחפרה מצודה מימי הבית הראשון שנבנתה ונהרסה שוב שלוש פעמים. במצודה התגלו כלי חרס רבים, כתובות בעברית קדומה, אסמי תבואה ומערכת חצובה בקרקע לשם אגירת מים. הממצאים מחזקים את ההשערה כי אכן מדובר באתר ישראלי קדום.
עיר נוספת המוזכרת כחלק מתיאור גבולות הארץ היא עצמון. תרגום יונתן בן־עוזיאל על אתר מתרגם את המילה 'עצמון' כ'קיסם' או 'קסם'. כיום נהוג לזהות עיר זו עם אתר הסמוך לגבול ישראל־מצרים בצד המצרי, ומכונה 'קוסימה'. בשל זיהוי זה נקרא אחד היישובים בחבל ימית בשם 'עצמונה'.
ראוי לציין גם את דעתו של חוקר נשכח מלב בשם חיים בר־דרומא, שחיבר ספר עב־כרס בנושא גבולות הארץ בשם "וזה גבול הארץ". בספרו מזהה בר־דרומא את קדש ברנע עם אתר בחצי האי ערב בשם 'מדאין צליח', המקודש על יושבי המדבר. נוסף על כך, לטענתו שמה של העיר 'סואץ', הממוקמת בפתחה הדרומי של תעלת סואץ, היה במאה ה־19 'קולסום', ועל כן ייתכן שהשם 'קסם' המוזכר בתרגום יונתן בן־עוזיאל מתייחס דווקא לאתר זה. אם אכן 'עצמון' היא סואץ יש לכלול גם את חצי האי סיני בתוך גבולות הארץ.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך הספר 'פרשת דרכים: מבט ארכאולוגי וגאוגרפי בפרשיות השבוע' בהוצאת מגיד
לרכישת הספר