האם תיתכן כפרה ללא תשובה? האם סדר העבודה יכול לכפר ללא תשובה? סדר העבודה מאפשר מפגש אינטימי בין ה' לכהן, מפגש זה הוא שמאפשר את הפעלת מידת הרחמים, ובכך מאפשר כפרה.
לפי פתיחת הפרק, סדר העבודה נועד לאפשר כניסת כהן גדול לפני ולפנים, ואילו לפי סוף הפרק סדר העבודה אמור לשמש גם לכפרת יום הכיפורים.
המשמעות הכפולה של העבודה עולה לא רק מפתיחת וחתימת הפרק, אלא גם מגוף העבודות, מפני שיש לסדר העבודה שתי תכליות, המשתלבות זו עם זו.
כאשר רוצה הכהן הגדול להכנס פנימה אל ה' מסיבה כלשהי, עליו לעשות את הסדר. אולם, סדר ריטואלי נאות אינו מספיק; לפני ה' אי אפשר לעמוד רק על יד נתינת מתנות או מעשי נימוסין: אל ה' באים בטהרה גופנית ומוסרית. הכפרה על הכהן ועל כלל ישראל הינה, אם כן, תנאי הכרחי לכניסה לפני ולפנים.
ביום הכיפורים היחס בין המרכיבים מתהפך. תכלית הסדר היא כפרה, אלא שכפרה יכולה להיות מושגת רק אם הכהן הגדול נכנס לפני ולפנים ועומד לפני ה'; על פי מידת הדין, צריכים החוטאים להענש במשפט, כל אחד לפי חטאו. האופן היחיד שבו ניתן להפקיע את כוחו של המשפט ולעקוף אותו, הוא להגיע למקורו, אל ה'. רק ה', שהוא מקור המשפט, יכול לפעול שלא בדין - ברחמים.
זאת ועוד: התעוררות הרחמים נובעת מהמפגש פנים מול פנים. יחסים רחוקים זקוקים לכללים ומתווכים; אם מצליחים לעמוד פנים מול פנים, ניתן לפרוץ את כל מחסומי הכללים והגדרים; הפנים יוצרות אינטימיות, וגורמות ליחסים להיות ייחודיים לחלוטין, ואו אז אין עוד דין בעולם. כדי לזכות ברחמי ה', צריך לעמוד לפניו. הצלחתו של כהן גדול להכנס כ'שלוחא דידן' לפני ולפנים, היא מקור הרחמים של יום הכפורים.
נערך ע"י צוות אתר התנך
לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון