המאבק מול נביאי השקר

הוויכוח בין ירמיהו לבין נביאי השקר הוא ויכוח בין אלה המסוגלים לקבל את ההנחה כי העם חטא ועליו לשנות את דרכיו לבין אלה שאינם מסוגלים להשלים עם הנחה זו.

לפני חורבן ירושלים ניבא ירמיהו על החורבן הקרב ובא, ומנה את החטאים המזמינים את החורבן. בתגובה לנבואה זו הועמד לדין על נבואת שקר, וכמעט הוצא להורג. כל כך בטוח היה העם בצדקתו.

לאחר יציאת העם לגולה ממשיך ירמיהו במאבקו, והפעם במכתבים. הוא שולח לגולה ספר בידי שליחיו של המלך צדקיהו לנבוכדנצר. הוא דורש מן העם להשלים עם העונש שהוטל עליו ולעמוד בפני פיתוייהם של נביאי השקר: "כי כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל, אל ישיאו לכם נביאיכם אשר בקרבכם וקוסמיכם, ואל תשמעו אל חלומותיכם אשר אתם מחלמים; כי בשקר הם נבאים לכם בשמי, לא שלחתים נאום ה'" (ח-ט).

נביאי השקר השיבו מלחמה שערה. כאשר ירמיהו מתווכח עם חנניה בן עזור, שובר חנניה את המוטות שירמיהו נושא על צווארו וקורא: "כה אמר ה' ככה אשבור את עול נבוכדנאצר מלך בבל בעוד שנתים ימים מעל צואר כל הגויים" (כ"ח, יא). מול האגרות ששולח ירמיהו לגולה, שולחים נביאי השקר מן הגולה אגרות לירושלים, ושואלים מדוע מניחים בירושלים לירמיהו להינבא. על אגרות אלו אנו שומעים מתוך איגרותיו של ירמיהו, המשיב עליהן.

ממכתבו של שמעיה אנו למדים כי פקידים מיוחדים היו בבית המקדש, ותפקידם היה לעצור את כל המשתגעים והמתנבאים ולשמור על הסדר שבבית המקדש. מובן כי המקדש היה מרכז פעילותם של הנביאים - נביאי שקר ונביאי אמת כאחד - ותפקידו של הפקיד הממונה לא היה קל כל עיקר. עליו היה להחליט מיהו נביא אמת, ולהתיר לו להינבא, ומיהו נביא שקר, ולכלוא אותו בצינוק או במהפכת. שמעיהו הנחלמי שולח מכתבים מן הגולה, ומתלונן נגד הפקיד הממונה על הסדר בבית המקדש, שאינו ממלא את תפקידו כהלכה ואינו מכניס את ירמיהו הנביא למאסר.

המאבק בין נביא האמת לנביא השקר הוא המאבק בין היכולת לראות את המציאות המרה לבין הרצון לשמוע את שהלב מקווה לשמוע. תולדות ישראל מלאים דוגמאות שבהן האמינו במה שרצו להאמין, עד שבאה המציאות וטפחה על פניהם. נביא האמת אינו מרגיע, אינו מרדים. דרישותיו כבדות ותנאיו רבים.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר דעת