המבדיל בין קודש לחול

הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל   חַטֹּאתֵינוּ יִמְחוֹל
זַרְעֵנוּ וְכַסְפֵּנוּ יַרְבֶּה כַּחוֹל   וְכַכּוֹכָבִים בַּלָּיְלָה
יוֹם פָּנָה כְּצֵל תֹּמֶר   אֶקְרָא לָאֵל עָלַי גּוֹמֵר
יוֹם אֲשֶׁר אָמַר שׁוֹמֵר   אָתָא בֹקֶר וְגַם לָיְלָה
צִדְקָתְךָ כְּהַר תָּבוֹר   עֲלֵי פְשָׁעַי עָבֹר תַּעֲבוֹר
כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבוֹר   וְאַשְׁמוּרָה בַּלָּיְלָה
חָלְפָה עוֹנַת מִנְחָתִי   מִי יִתֵּן מְנוּחָתִי
יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי   אַשְׂחֶה בְּכָל לָיְלָה
קוֹלִי שִׁמְעָה בַּל יֻנְטָל   פְּתַח לִי שַׁעַר הַמְּנוּטָל
שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא טָל   קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה
הֵעָתֵר נוֹרָא וְאָיוֹם   אֲשַׁוֵּעַ תְּנָה פִדְיוֹם
בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם   בְּאִישׁוֹן לָיְלָה
קְרָאתִיךָ יָהּ הוֹשִׁיעֵנִי   אֹרַח חַיִּים תּוֹדִיעֵנִי
מִדַּלּוּת תְּבַצְּעֵנִי   מִיּוֹם וְעַד לָיְלָה
טַהֵר טִנּוּף מַעֲשַׂי   פֶּן יֹאמְרוּ מַכְעִיסַי
אַיֵּה אֱלוֹהַּ עוֹשָׂי   נוֹתֵן זְמִירוֹת בַּלָּיְלָה
נַחְנוּ בְיָדְךָ כַּחוֹמֶר   סְלַח נָא עַל קַל וָחוֹמֶר
יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אוֹמֶר   וְלַיְלָה לְלָיְלָה...

פיוט זה הינו אחד מהפיוטים המוכרים והנפוצים ביותר למוצאי שבת.
אם נתבונן בפיוט לא נמצא בו כמעט זכר לשבת, או אף את המלה שבת. ואכן מעיקרו נועד הפיוט לתפילת נעילה של יום הכיפורים. אמנם, אם מתבוננים היטב בפיוט אפשר למצוא בו רמזים למוצאי שבת - פתיחת הפיוט היא לשון ברכת ההבדלה של מוצאי שבת, מבקשים - 'תְּנָה לָּנוּ שָׁבוּעַ טוֹב' וכן נוכחותו של אליהו הנביא המקושר לפי המסורת למוצאי שבת, בולטת בפיוט. אולם נדמה כי ההסבר הוא עמוק יותר: 
בפיוט שנועד להאמר לקראת סוף יום הכיפורים, ברגעים האחרונים של ימי התשובה והסליחה, מבקש הפייטן מחילה לעוונותיו וגאולה. השבת נקראת 'מעין עולם הבא' – בשבת אנו טועמים מן הטעם של חיי עולם הבא, חיים שאין בהם עבודה אלא הנאה מזיו השכינה. עם צאת השבת אנו שבים לימות החול, לזמן של עבודה – עבודת תיקון הנפש, ועל כן עם צאת השבת מבקש האדם מחילה ועמֵל על סילוק כל מסך המפריד בינו לבין האל. 
(בביצוע המובא לפניכם נוסף הפזמון: "לכבוד חמדת לבבי אליהו הנביא", אשר איננו חלק מהפיוט המקורי).

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

מתוך אתר 'הזמנה לפיוט'