המוסיקה של מזמורי תהילים

"לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד" (תהילים ד', א)

והנראה, כי המנצח הוא אשר היה על המשוררים. ועל ידי המנצחים היו נאמרים המזמורים. והיו נותנים אותם למנגנים ולמשוררים, ולא תמצא בשום מקום "למשורר" ו"למנגן", אלא "למנצח".

וכן בתפלת חבקוק (ג', יט): "למנצח בנגינותי", וכן כתוב (דברי הימים א כ"ג, ד): "לְנַצֵּחַ על מלאכת בית ה'", וכתיב (שם ט"ו, כא): "בְּכִנֹּרוֹת על השמינית לְנַצֵּחַ".

ויש שהיה מנצח על כלי הנקרא "נגינות",

ויש על כלי הנקרא "שמינית".

ועם הכלים היו נאמרים השירים והניגונים והתהלות, כל אחד לפי ניגונו הידוע אצלם, כי חכמה גדולה היתה והיא תעורר הנפש הַחֲכָמָה, והיא נחלקת ונספרת בכלל החכמות החיצונות.

והכלים שהיו בבית המקדש להלל הם נבלים וכנורות ומצלתיים וחצוצרות ושופר.

והיו הכלים נחלקים על נגינות ידועות אצלם.

יש מהנגינות הנקרא "עֲלָמוֹת", כמו שכתוב (תהילים מ"ו, א): "על עלמות שיר".

ויש שנקרא "נגינות", ובו היה נאמר זה המזמור.

ויש מהם נקרא "משכיל". ויש מהם נקרא "מִכְתָּם". ויש "שגיון". ויש מהם "נחילות". ויש "שגיונות". ויש "גִּתִּית".

ויש נקרא מן הכלים "עשור". ויש "עוגב". ויש "מִנים". וכל אחד חלוק בנגינתו כמו שהוא ידוע אצל בעלי החכמה...

רד"ק - ר' דוד בן יוסף קמחי, חי בדרום צרפת בין השנים 1160-1235. התפרסם כדקדקן על ידי ספרו "מכלול", הרבה לעיין בפילוסופיה ובמדעים. כתב פירוש לתנ"ך לספרי בראשית, נביאים ראשונים, נביאים אחרונים, תהלים ודברי הימים. פירושו עוסק הרבה בענייני לשון, ניקוד, מסורה, ופירוש המילים. הוא עוסק גם בשאלת חיבור הספרים וזמנם של הנביאים, שאלות היסטוריות וגיאוגרפיות, ובויכוחים עם הפרשנות הנוצרית לכתוב.