המזמור של אדם הראשון

מזמורי תהילים שודכו על ידי חז"ל לאנשים שונים – פעמים רבות לדוד, אך לעיתים גם לדמויות מקראיות אחרות. הפרק שלנו שודך לאדם הראשון. וכך אומר המדרש:

ויצא קין וגו' מאיכן יצא? [...]
ר' חננא בר יצחק אמר: יצא שמח,
כמה דתימר [=כמו שנאמר] "יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו" (שמות ד', יד),
פגע בו אדם.
אמר לו: מה נעשה בדינך?
אמר לו: עשיתי תשובה ופישרתי.
התחיל אדם מטפיח על פניו: כך היא כח התשובה ולא הייתי יודע.
מיד עמד ואמר: "מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' ..." (תהילים צ"ב, א-ב).
(בראשית רבה פרשה כב טז)

המדרש שם את פרקנו בנקודה מאוד משמעותית בתולדות העולם – אחרי דבריו של האל לקין שבו התבשר קין על עונשו החמור. והנה המקרא מתאר את קין יוצא - "וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי ה'" (בראשית ד', טז). והמדרש מברר מהיכן הוא יוצא. תשובתו של ר' חננא בר יצחק אינה משיבה מהיכן יצא אלא איך יצא - שמח. פוגש אותו אדם הראשון, שמודע לחטאו של קין, ושואל אותו – מה קרה עם החטא שלך [=העונש], שאתה כזה שמח? אדם רואה אותו ולא מבין, אם חטא ונענש (כמו שאדם הראשון נענש) מדוע קין שמח? ומשיב לו קין עשיתי תשובה ועונשי הופחת.

אדם הראשון שמבין בטעותו ומגלה את כוחה של התשובה, פורץ במזמור שלנו – "מזמור שיר ליום השבת" – שמשמעו מזמור שיר ליום של תשובה. ליום שבו גיליתי את כוחה של התשובה.

קריאת המזמור, שנאמר בבתי הכנסיות בכל שבת כמה וכמה פעמים, בעיניים כאלו הופך ביטויים שבו לאחרים ושונים. ואולי במקום לראות בו שיר ליום השבת יש בו שיר לסיכום או פתיחה של שבוע?

באדיבות אתר 929