המלך והנגיד

בפרק כ"ח מופיעה סדרת נבואות. השתיים הראשונות עוסקות במנהיגי צור. הראשונה (א-י) מופנית ל׳נגיד צור׳ ומתמקדת בחכמתו הרבה שהביאה אותו לגבהות לב וחוזה את נפילתו. השנייה (יא-יט) היא קינה על מלך צור, המשרטטת את דמותו בקווים הלקוחים מסיפור גן עדן וחטא אדם הראשון. בהמשך מופיעה נבואת פורענות על צידון שכנתה של צור, וכנגדה נבואת נחמה לישראל (כ-כו).

א. הנבואה על נגיד צור נחלקת לשניים: החטא (ב-ה) ועונשו (ו-י).

1) ה׳לב׳ היא המילה המנחה המשותפת לשני החלקים. עקבו אחר מופעיה בתיאור שלבי החטא.

2) מהם הגורמים שהביאו את נגיד צור לגבהות הלב? התייחסו למשמעות השונה של הופעות המילה ׳לב׳. תוכלו להיעזר בדברי הרד"ק: ׳מושב אלהים ישבתי בלב ימים - כי אני ישבתי במקום חזק כי אני בלב ימים שהימים מקיפים אותי ומי יוכל לגעת בי כמו אלהים שיושב בשמים וכל סוחרי העמים עובדים אותי׳. ראו את תיאור חכמתו של שלמה במל"א ג׳,יב,כח.

3) בתיאור העונש מתהפך הגלגל על נגיד צור - בחנו את ההקבלה הניגודית בין החטא לעונשו, השוו בייחוד את פסוקים ח,ט לפסוק ב.

ב. הנבואה השניה בפרק היא קינה על מלך צור. חלקה הראשון מתאר את המצב האידילי בו היה שרוי – כיצור בגן עדן (יב-יג) וככרוב בהר האלהים (יד-טו). חלקה השני מתאר את חטאיו ונפילתו. גם בנבואה זו כמו בנבואה הראשונה מתואר המלך כמי שזכה ליהנות מסגולות יחודיות, ומקרבה יתרה לאלהים. אולם התהליך בשתי הנבואות שונה: עמדו על ההבדלים בחטא – כיצד הוא נובע מהמסחר (׳רכולתך׳) בכל נבואה (פסוקים ה, טז)? כיצד מתפרשת קרבתו לאלהים בכל נבואה (פסוקים ב, יד)? מהו אופי העונש בכל נבואה?

ג. ברקעה של הקינה על מלך צור ניצב סיפור גן עדן וחטאו של אדם הראשון: עמדו על הרמיזות לסיפור גן עדן (בראשית ב׳,ח,יב; ג׳,כג-כד), וחשבו במה הוא תורם להבנת חטאו של מלך צור בנבואתנו.

ד. ׳כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה׳ בְּקַבְּצִי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל מִן הָעַמִּים׳ (כה) בחתימת הפרק מופיעים שני פסוקים העוברים מנבואות על העמים לנבואת נחמה לישראל. מה תפקידם כאן? שימו לב לאופיה של הנחמה בפסוקים, לתפקיד הגויים בתוכה, ולזיקתה המילולית והלשונית לנבואה שלפניה (כד,כו).

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"