המשוגע הזה

לא היה אדם אחד בשומרון אחרי בית אחאב, שלא ידע מי זו "אשת זְנוּנים" - "עד זְנוּנֵי איזֶבֶל אִמְךָ וּכְשָפֶיהָ הרבים" (מל"ב ט', כב) - הלוא זו הייתה סיסמת מרד יהוא לחיסול המלך יהורם וכל בית אחאב. הכינוי "גֹמֶר בת דִבְלָיִם" לא הִטעה איש בשומרון, ואולי גם יכלו להבין בו רמזים, שנעלמו מאתנו.

גם לא היה אדם בשומרון, שלא ידע מיהם שני הבנים והבת, "יַלדֵי (אשת) זְנוּנים": יהורם - שהֲרָגוֹ יֵהוא ביזרעאל; עתליה "לא רֻחָמָה" - האכזרית, שרצחה ילדים ותינוקות בבית דוד (מל"ב י"א, א-ב); ואחזיהו "לא עַמי" - ששלח לשאול באלילי עקרון (מל"ב א').

כמאה שנה (יֵהוא - יהואחז - יואש - ירבעם) חגגו בשומרון את חיסול 'אֵשֶת הזְנוּנים', ובית אחאב כולו. ברגע שהנביא הושע פתח במחזה הנבואי המזעזע, כולם מָחוּ כַּפָּיִם; אולי נזכרו בנָבוֹת היזרעאלי, שאיזבל פקדה על רציחתו כדי שאחאב יירש את כרמו (מל"א כ"א, ח-טו) ובכל אותם נביאים ובני נביאים, שאיזבל 'הכריתה' (=רצחה; מל"א י"ח, ד).

ואז רעם קולו של הנביא בשם ה' - "כי עוד מעט ופקדתי את דמי יזרעאל על בית יֵהוא, והִשְבַּתי מַמְלְכוּת בית ישראל" (א', ד). זעקות ומחאות נשמעו מכל עבר - היו שניסו 'לתקן' את הנביא: 'בית אחאב'! 'בית אחאב' התכוונת!. 'בית יהורם', ניסה מישהו. אבל הרוב פשוט השתוללו מזעם - 'איך הוא מֵעֵז'?! "מדוע בא הַמְשֻגָע הזה" (מל"ב ט', יא) אלינו?!

הנבואה השיגה את מטרתה - לזעזע את שומרון!  'אַתֶם (=שומרון בימי בית יהוא) לא יותר טובים מ'אשת הזנונים' ההיא ומילדיה', והפעם, הבעיה היא בחברה כולה ולא בבית המלך; לכן, לא צפויה החלפת שלטון ב'יזרעאל', אלא אבדן הממלכה כולה "בעֵמק יזרעאל".

באדיבות אתר 929