הסוף לחגיגות

משל הכרם מופיע בתנ"ך פעמים רבות – פעם נוספת בישעיהו (כ"ז, ב-ו), בתהילים (פ'), בירמיהו (ב', כא), ביחזקאל (ט"ו) ובמשלי (כ"ד, ל-לד). מי יפרוץ גדר וירמוס את "כרם ה' צ-באות, בית ישראל ואיש יהודה" (ה', ז)?

הנביא לא נוקב בשמו, אבל התיאור של צבא מרכבות ופרשים מסתערים לא משאיר ספק, כי הוא מתאים רק לאשור, המעצמה העולה.

"ונָשָׂא נֵס לַגוים מֵרחוק,
ושָרַק לו מִקְצֵה הארץ...
אשר חִצָיו שְנוּנים
וכל קַשְתֹתָיו דְרֻכוֹת,
פַּרסוֹת סוּסָיו כַּצַר נֶחשָבוּ
וגַלגִלָיו כַּסוּפה;
שאגה לו כַּלָביא...
ויֹאחֵז טֶרֶף ויַפְליט (=ישאיר פְּלֵיטה),
ואין מַציל"... (ה', כו-ל).

הסיבות מתוארות ב-6 נבואות "הוי" - נבואות זעקה וקינה, ושוב ניכרת חגיגת השפע וההשחתה של ימי עוזיהו-ירבעם, ממש כמו בנבואות עמוס (ו', א-ו) על ציון ועל שומרון יחד.

"הוי מַגיעֵי בית בבית...;
הוי מַשכּימֵי בבֹקר שֵכָר יִרדֹפוּ,
מְאַחֲרֵי בַנֶשֶף יין יַדליקֵם;
והיה כִנור ונֵבֶל, תֹף וחליל,
ויין מִשתֵיהם,
ואת פֹּעַל ה' לא יַבּיטוּ
ומעשה ידיו לא ראו;
לכן גָלָה עמי מבלי דעת...
לכן הִרחיבה שְאוֹל נַפשָהּ
וּפָעֲרָה פיהָ לִבְלי חֹק,
ויָרַד הֲדָרָהּ וַהֲמוֹנָהּ וּשְאוֹנָהּ ועָלֵז בָּהּ;
וַיִשַח אדם וַיִשפַּל איש"... (ה', ח-טו).  

תיאור השקיעה לתוך הפה הפָּעוּר של השְאוֹל מזכיר את טביעת אניית הפאר והתענוגות 'טיטאניק' (ב-1912), שנחשבה חזקה במיוחד. בעודם שותים, מנגנים ורוקדים בסיפונים העליונים, כבר היו התחתונים מוצפים במים אדירים. סדרת טעויות, בגלל ביטחון עצמי מופרז, גרמה לטביעתם של 1517 מתוך 2220 הנוסעים.

אילו היה הנביא בינינו אולי היה אומר, שטביעת האנייה הייתה אות אזהרה נבואי:
כעבור שנתיים הפכה אירופה כולה ל'טיטאניק' ענקית במלחמת עולם עם כ-20 מיליון הרוגים.

באדיבות אתר 929