הסתבכות המרגלים ובעיית הצלת רחב

בסיפור המרגלים ניתן למצוא ביקורת על הנהגת יהושע ששלח את המרגלים על אף שקיבל הבטחה מפורשת הנוגעת להצלחתו בכיבוש הארץ, ובמיוחד על המרגלים, שבהתנהלותם הפאסיבית הסתבכו בפרשית רחב. גם דמותה של רחב זוכה להערכה ביקורתית, הואיל והיא מתוארת כמי שפעלה מתוך מוטיבציה אינטרסנטית ולא מטעמים אידיאליסטים, בשונה מדמויות אחרות בתנ"ך שסייעו לישראל מתוך שכנוע ורצון פנימי, כדוגמת יעל מול סיסרא.
התפיסה המקובלת של החוק והסיפור המקראי בנוגע לתושבי ארץ כנען שוללת כל אפשרות של ברית עם הכנענים. גילויה של תפיסה זו פזורים בספרי המקרא על כל גווניהם. המצווה להחרים את כל יושבי כנען ללא יוצא מן הכלל קבועה בתשתית התיאולוגית של ספר יהושע (ראו, למשל, י', מ; י"א, כ) ועקרונותיה מושמעים אף על ידי הגבעונים: "וַיַּעֲנוּ אֶת יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמְרוּ כִּי הֻגֵּד הֻגַּד לַעֲבָדֶיךָ אֵת אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹקֶיךָ אֶת מֹשֶׁה עַבְדּוֹ לָתֵת לָכֶם אֶת כָּל הָאָרֶץ וּלְהַשְׁמִיד אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וַנִּירָא מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵינוּ מִפְּנֵיכֶם וַנַּעֲשֵׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה" (ט', כד).
סיפור ההצלה של רחב עומד בניגוד לצו המפורש להחרים את כל יושבי ארץ כנען. העובדה שרחב הייתה זונה כנענית רק מכבידה על אפשרות הקריאה שלפיה כניסתה של רחב לעם ישראל תעבור באופן חלק כל כך. ההרחבה המודגשת בדברי הכתוב: "וַיָּבֹאוּ הַנְּעָרִים הַמְרַגְּלִים וַיֹּצִיאוּ אֶת רָחָב וְאֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ וְאֶת אַחֶיהָ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהּ וְאֵת כָּל מִשְׁפְּחוֹתֶיהָ הוֹצִיאוּ וַיַּנִּיחוּם מִחוּץ לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל" (ו', כג), מחדדת את בעיית המידתיות של עקיפת מצוות החרם, ואת הקונפליקט הקשור אליה.
בנוסף לכך, אין ציווי של ה' על שליחת המרגלים ואף לא התייחסות של ה' להצלת רחב. עובדה זו תורמת לתחושה שהצלת רחב לא הייתה רצויה.
סיפור רחב הוא הפתח הראשון של בעיית אי ההורשה של גויי הארץ. בעייה זו הולכת ומתעצמת עם ההתקדמות של הספר. 

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון