הסתכלות הפוכה

כשיראה האדם איזה התחדשות ידרוש אחר סבתו, ואם ראה שקודם ההתחדשות הזה קדם דבר אחר, אז יחקור אם הדבר הקודם היה סבה לדבר המאוחר שנתחדש אם לא,

אבל אם בא אליו נביא ויאמר לו: דע כי דבר זה הנעשה עתה יהיה סבה לדבר פלוני שיתחדש אחריו, וכן בא הדבר כפי נבואת הנביא, אז לא יסתפק כלל שהדבר הקודם היה הסבה לדבר המאוחר, וזה שאמר: "אתם ראיתם את כל הרעה אשר הבאתי על ירושלים" (ירמיהו מ"ד, ב)...

ירמיהו הוכיח שהקיטור היה סבה להרעות שבאו עליהם,

והם אמרו בהפך

שהלא בימי אחז ומנשה, שהתמידו בעבודת אלילים, לא באה הרעה

רק בימי צדקיהו שאז לא התמידו בעבודת אלילים, כי רוב העם עבדו את ה' ושמעו לדברי הנביאים, ולמה באה הרעה בימיו?

מזה הוכיחו להפך: שהקיטור היה מועיל ומגין בעדם ובעת התרשלו ולא הקטירו למלכת השמים באה עליהם הרעה,

כי הקיטור היה אצלם כעין טלמסאות שהוא מסוגל להוריד על ארצם שפע הכוכבים והמזלות ממגד שמים מטל וגשמי ברכה וחשבו שעל ידי שהניחו מלקטר חסרו כל... 

זאת שנית טענו שהם אינם משתחוים למלכת השמים לשם אלוהות כי מאמינים בה' ובהשגחתו ובנביאיו, רק שזה מועיל לדעתם בענין סגוליי... כעין מלאכה להוריד השפע מצד שהשמש היא המולכת בשמים, וממנה תבא התבואה והפירות, שהנסיון הוכיח שמועיל כי "ונשבע לחם" (ירמיהו מ"ד, יז), שעל ידי זה בא שפע הטל והמטר והפראת התבואה, ובכל זאת "ונהיה טובים" (שם) רצה לומר טובים לאלהים, כי לא היה בזה הכחשה לאל ממעל ולכן "רעה לא ראינו" (שם).

מלבי"ם - ר' מאיר לייבוש בן יחיאל מיכל (1809-1879), נולד בפולין ונפטר ברוסיה. רוב שנותיו נדד במזרח אירופה ושימש כרב בערים אחדות. בפירושו לתורה, "התורה והמצווה", מביא את מדרשי ההלכה ודן בהם בהשוואה לפשט הפסוקים תוך דיוקים בדקדוק המקרא.