"וּבְנֵי רְאוּבֵן בְּכוֹר-יִשְׂרָאֵל כִּי-הוּא הַבְּכוֹר וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו נִתְּנָה בְּכֹרָתוֹ לִבְנֵי יוֹסֵף בֶּן-יִשְׂרָאֵל וְלֹא לְהִתְיַחֵשׂ לַבְּכֹרָה: כִּי יְהוּדָה גָּבַר בְּאֶחָיו וּלְנָגִיד מִמֶּנּוּ וְהַבְּכֹרָה לְיוֹסֵף" (דברי הימים א ה', א-ב)
אחר שהזכיר שמעון מפני שהיה שכן ליהודה כמו שכתבנו, חזר לראובן הבכור.
"כי הוא הבכור" - כלומר: הוא הבכור, ובו היה ראוי להחל ספור היחסים, כי משפט הבכורה והמלכות היו ראוים לו,
אלא שבחללו יצועי אביו נתנה בכורתו לבני יוסף בן ישראל, כלומר שהיה לו לאביו בן אהוב וחביב ונתנה לו.
"ולא להתיחש לבכורה" - כלומר כשנתן לו הבכורה, לא שיתיחש יוסף לבכורה מכל, ויקרא בכור ישראל, שאם כן היתה לו המלוכה גם כן, כמו שהיתה המשפט לראובן מהכל.
"כי יהודה גבר באחיו" - ונתן לו יעקב המלוכה,
ושאר משפט הבכורה, והוא לקחת פי שנים בארץ, נתן ליוסף.
רד"ק - ר' דוד בן יוסף קמחי, חי בדרום צרפת בין השנים 1160-1235. התפרסם כדקדקן ע"י ספרו "מכלול", הרבה לעיין בפילוסופיה ובמדעים. כתב פירוש לתנ"ך לספרי בראשית, נביאים ראשונים, נביאים אחרונים, תהלים ודברי הימים. פירושו עוסק הרבה בענייני לשון, ניקוד, מסורה, ופירוש המילים. הוא עוסק גם בשאלת חיבור הספרים וזמנם של הנביאים, שאלות היסטוריות וגיאוגרפיות, ובויכוחים עם הפרשנות הנוצרית לכתוב.