העומדים בבית ה' בלילות

במזמור קל"ד המסיים את קובץ "שירי המעלות" (מזמורים ק"כ-קל"ד), שלושה פסוקים בלבד. בפסוקים א-ב המשורר מצווה את "עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות" לברך את ה' ובפסוק ג הם עונים לו "יברכך ה". זהותם של "העומדים בבית ה' בלילות" איננה ברורה משום שההגדרה "עבדי ה'" יכולה להתייחס לכוהנים המשרתים בקודש וגם לישראל.

להלן דעות עיקריות בנושא זה: 

א. כוהנים ולוויים העומדים לשרת את ה'.
ב. עולי הרגלים שהיו מתאספים בלילות החגים לשמוח בבית המקדש (ראו ישעיה ל', כט).
ג. שמחת בית השואבה שהייתה נערכת בלילות במקדש ושירי המעלות היו מושרים בה.
ד. המשכימים לבוא למקדש ביום הכיפורים וברגלים בעוד לילה.
ה. ברכות פרידה של עולי רגלים הנפרדים מן הכוהנים בבית ה' גם בלילות וחוזרים לארצות מוצאם.
ו. טכס לילי שגרתי בבית המקדש שבו ממונה היה פונה אל הישנים בבית המקדש בשלוש קריאות וכל פסוק מבטא קריאה נפרדת: 1. לעוררם משנתם. 2. להתפלל כנדרש. 3. לברך את העם.

נראה לי להציע שהמילים "עומדים...בלילות" מתייחסות לכוהנים ה"עומדים" דהיינו, משרתים לפני ה' (ראו למשל דברים י"ח, ה; מלכים א י', ח). אכן, עיקר עבודת הכוהנים נעשתה בשעות היום, אך הדלקת הנרות במנורה והקטרת קטורת הסמים על מזבח הזהב נעשתה על ידם בשעת בין הערביים. נוסף על כך, קורבנות הוקרבו בשעות היום, עד לאחר הצהרים, אך האש הייתה יוקדת במזבח כל הלילה וקרבנות העולה היו עולים עליו באש עד אור הבוקר.

התלמוד הבבלי (מנחות קא ע"א) מציע הסבר שאינו לפי פשוטו של מקרא: "אמר רבי יוחנן: אלו תלמידי חכמים העוסקים בתורה בלילה, מעלה עליהן הכתוב כאילו עסוקים בעבודה...".

בפסוק ג העומדים בבית ה' בלילות עונים למי שקרא להם בפסוקים א-ב לברך את ה' במילים "יברכך ה' מציון עושה שמים וארץ". מזמורי תהילים שונים מטעימים שמקור ברכת ה' הוא בציון, ומשם היא מתפשטת לעולם (ראו למשל: קי"ח, כו).

באדיבות אתר 929