העליה הראשונה

פרק א' מתאר באופן חגיגי ופיוטי את העליה הראשונה ארצה. הפרק מחולק לשני חלקים, בפסוקים א-ד מופיע הרקע ההיסטורי, הַפְנָיָה לנבואת ירמיהו והצגת תוכנה של הצהרת כורש. פסוקים ה-יא מתארים את העליה הראשונה לירושלים בראשות ששבצר. אפשר לחוש בהתרגשות ובשמחה שמלווה את גאולת ישראל. הפרק מסתיים בתחושת גאולה, יהודי הגולה עולים לירושלים "עם העלות הגולה מבבל לירושלים" (יא).

1. פסוק א' מפנה אותנו לנבואת שבעים השנה של ירמיהו, המופיעה פעמיים: פעם ראשונה בירמיהו כ"ה (יב-יג), שנת ארבע ליהוקים היא שנת 604, שנת אחת לנבוכדנצאר, ופעם שניה בירמיהו כ"ט לאחר גלות יהויכין בשנת 597. הנבואה מבטיחה שכאשר ימלאו לבבל 70 שנה היא תיפול ועם ישראל יגאל. ההפניה של עזרא א', א לנבואה מלמדת על החשיבות הגדולה שיחסו לה ועל הניסיון לצפות מתי בדיוק יסתיימו שבעים השנה. לאור נבואות אלו, כיצד לדעתכם מציירים השבים את הגאולה בדמיונם? למה הם מקווים?

2. עיינו בהצהרת כורש ושימו לב לפרטיה: מה מספר כורש על מה שהביא אותו להצהיר הצהרה זו? מה הם הביטויים החוזרים בשלושת הפסוקים ג,ד,ה? איזו תחושה יוצרות החזרות השונות? מה עומד במוקד ההכרזה? אלו נושאים נמצאים בה ואלו הייתם מצפים למצוא בה ואינם מוזכרים בה?

3. כיצד מתוארת שיירת העולים הראשונה? מי נמצא בה? מי מנהיג אותה?

א. "וכל הנשאר" (ד) - פסוק זה קשה מבחינה תחבירית ונושאית. מיהו הנשאר? מי הם אנשי מקומו? עיינו בפירוש רש"י ובפירוש דעת מקרא והבחינו בין הדעות השונות. (להרחבה אפשר להשוות לחגי ב', ג. לאיזו דעה מסייע חגי?)

רש"י עזרא א' (ד): וכל הנשאר - וכל יהודי הנשאר במקומו שלא יוכל לעלות מחמת שאין לו ממון: ינשאוהו - מצוה אני לאנשי מקומו שיעניקוהו וינשאוהו בכסף ובזהב ורכוש ובהמות למען יוכל לעלות לירושלים עם הנדבה אשר יתנדבו אנשי מקומו לבנין הבית שאף האומות יש בהם אשר היו מתנדבים נדבה לבנין הבית.

פירוש דעת מקרא (ר"מ זר כבוד): וכל הנשאר - מגלות נבוכדנצאר ושב מן הגולה. מכל המקומות שבמלכות פרס יכבדו אותו ויתמכו בו כשם שנעשה ליוצאי מצרים שיצאו ברכוש גדול.

ב. מיהו ששבצר ומהו תפקידו? השוו גם לעזרא ה', יד-טז (העזרו בתרגום). (להרחבה עיינו ברש"י עזרא א',ח; עזרא  ה', יד ד"ה "די פחת שמה" ולעומתו ראב"ע לחגי ב', כב).

ג. את תיאור העליה משלים תיאור השבת כלי המקדש. לשיבת הכלים ומינוי ששבצר לנשיא יש משמעות סמלית שמבטאת את השאיפה ל"חדש ימינו כקדם", שהרי המקדש והמלכות היו שני היסודות של עם ישראל בתקופת בית ראשון. היזכרו בתיאור השלבים השונים של גלות הכלים בירמיה נ"ב, דניאל א', ב דניאל ה', א ואילך. שימו לב איזה כלים שבים בפרקנו (ובעיקר, איזה כלים אינם שבים), מהם ה"אגרטלים" וה"כפורים"? מה יכולה להיות המשמעות של שיבת כלים אלו דווקא?

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"