העקרה והאלמנה

"רֹעֶה עֲקָרָה לֹא תֵלֵד וְאַלְמָנָה לֹא יְיֵטִיב" (איוב כ"ד, כא)

רש"י איוב פרק כ"ד פסוק כא

"רועה עקרה לא תלד" (איוב כ"ד, כא) - כך היה מנהגם, נושא שתי נשים אחת לתשמיש ואחת לבנים. זו שעומדת לתשמיש משקה כוס עיקרין כדי שלא תלד עולמית ומאכילה תפנוקים ומרחיצה ומקשטה כדי שתהא נאה, וזו העומדת לבנים מלבישה בגדי אלמנות ומרעיבה, וזהו שאומר: העקרה שלא תלד היה רועה ומטיב ואת האלמנה שעומדת לבנים לא ייטיב.

רש"י בראשית פרק ד' פסוק יט

"שתי נשים" (בראשית ד', יט) - כך היה דרכן של דור המבול, אחת לפריה ורביה ואחת לתשמיש. זו שהיא לתשמיש משקה כוס של עקרין כדי שתעקר ומקושטת ככלה ומאכילה מעדנים, וחברתה נזופה ואבלה כאלמנה, וזהו שפירש איוב: "רועה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב" (איוב כ"ד, כא), כמו שמפורש באגדת חלק.

עדה - היא של פריה ורביה, ועל שם שמגונה עליו ומוסרת מאצלו. עדה תרגום של סורה.

צלה - היא של תשמיש על שם שיושבת תמיד בצלו, דברי אגדה הם בבראשית רבה (כג ב).

רש"י - ר' שלמה יצחקי. גדול פרשני המקרא והתלמוד. חי בצרפת בין השנים 1040-1105. הקים ישיבה בטרואה, בה עסקו לא רק בלימוד תלמוד אלא גם בלימוד מקרא. מצאצאיו: רשב"ם; רבנו תם; ר' יצחק הזקן מבעלי התוספות.