"כִּי עֵינַי עַל כָּל דַּרְכֵיהֶם לֹא נִסְתְּרוּ מִלְּפָנָי וְלֹא נִצְפַּן עֲוֹנָם מִנֶּגֶד עֵינָי" (ירמיהו ט"ז, יז)
"כי עיני על כל דרכיהם", רצה לומר אני מביט בין על הדרכים שהם דרכי הנפש והמדות שמהם צומחות העונות, בין על העונות עצמם שהם המעשים הרעים.
והנה דרכי הנפש כמו דרך האכזריות הגאוה הנקמה תלוים בידיעה ועל זה אמר: "לא נסתרו מלפני" היינו מפני ידיעתי, והעונות עצמם שהם המעשים הרעים תלוים בראיית החוש ועל זה אמר: "לא נצפן... מנגד עיני".
רצה לומר כי יש הבדל בין משפטי ה' ובין משפט בשר ודם - בשר ודם אינו משקיף רק על המעשה, וה' ישקיף גם על דרכי הנפש והמדות שמהם יצמחו המעשים, כמו שאמר "כי פועל אדם ישלם לו וכארח איש ימציאנו" (איוב ל"ד, יא).
מלבי"ם - ר' מאיר לייבוש בן יחיאל מיכל (1809-1879), נולד בפולין ונפטר ברוסיה. רוב שנותיו נדד במזרח אירופה ושימש כרב בערים אחדות. בפירושו לתורה, "התורה והמצווה", מביא את מדרשי ההלכה ודן בהם בהשוואה לפשט הפסוקים תוך דיוקים בדקדוק המקרא.