הקניין כסמל לגאולה

בשנה השניה למצור על ירושלים, כשנה לפני חורבן העיר, מצטווה ירמיהו הכלוא בחצר המטרה לעשות מעשה יוצא דופן – לקנות שדה מיד בן דודו. המעשה, המסמל התחדשות וגאולה, מנוגד בתכלית למצב הנוכחי בעיר ולנבואותיו של ירמיהו בדבר חורבן מוחלט מידי מלך בבל. ניגוד זה מביא את ירמיהו להקשות על הנהגת ה׳ (טז-כה). הקושיה נענית על-ידי ה׳ בתשובה ארוכה ומפורטת (כו-מד), המציגה את מעשה הקניין כסמל לגאולה ולצמיחה שלאחר גלות בבל.

א. הפסוקים הראשונים בפרק (א-ה) מהווים הקדמה לסיפור. עמדו על המציאות המתוארת בפסוקים אלה, ונסו לשער מה תפקיד ההקדמה.

ב. פסוקים ט-יד כוללים את אחד התיאורים המפורטים ביותר של דרכי קניין במקרא, ומהווים מקור להלכות קניין בחז"ל ובספרות ההלכה. חשבו – מדוע תהליך זה מודגש ומפורט באריכות בפרקנו?

ג. לאחר שקיים את ציווי ה׳ פונה ירמיהו אל ה׳ בנאום (טז-כה) הפותח במילים "אהה ה׳ א-להים".

1) ביטוי דומה מופיע במקומות נוספים בספרנו: א׳,ו; ד׳,י; י"ד,יג. מה משותף לדברי ירמיהו במקורות הללו?

2) עמדו על טענתו המרכזית של ירמיהו בפרקנו. התייחסו להדגשה על תורת הגמול בדבריו, וחשבו מה היא תורמת לטענתו כלפי הנהגת ה׳?

3) השוו בין פתיחת דברי ירמיהו (יז) לפתיחת דברי ה׳ (כז). במה שונה הפרספקטיבה של ירמיהו מהפרספקטיבה האלוקית?

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"