הקץ הקרוב והרחוק

לאורך ספר דניאל מרומזת שוב ושוב עליית מלכות יוון וניצחונה על מלכות פרס ומדי, כאשר פרק י"א מתאר בפירוט כיצד תעלה יוון ומה יהיו קורותיה. האירועים המתוארים בפרק מתאימים מאד להתרחשויות ההיסטוריות. כך למשל, כיבוש פרס על ידי היוונים בהובלת אלכסנדר הגדול מתואר במילים: "הִנֵּה־עוֹד שְׁלֹשָׁה מְלָכִים עֹמְדִים לְפָרַס וְהָרְבִיעִי יַעֲשִׁיר... וּכְחֶזְקָתוֹ בְעָשְׁרוֹ יָעִיר הַכֹּל אֵת מַלְכוּת יָוָן׃ וְעָמַד מֶלֶךְ גִּבּוֹר וּמָשַׁל מִמְשָׁל רַב וְעָשָׂה כִּרְצוֹנוֹ" (ב-ג). ומיד לאחר מכן מסופר שלאחר מותו תחולק הממלכה בין ארבעה יורשים: "וּכְעָמְדוֹ תִּשָּׁבֵר מַלְכוּתוֹ וְתֵחָץ לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמָיִם..." (ד).

ההתאמה של האירועים המתוארים לתקופת היוונים מעודדת את המסקנה כי גם הנבואות על קץ הימים מוסבות על תקופה זו, ומרמזות לניצחון החשמונאים על היוונים. כלומר, הקץ המוזכר בחזונות דניאל אמור היה להיות בתקופת בית שני, בימי החשמונאים. כמו שהגמרא אומרת על חזקיהו: "ביקש הקדוש ברוך הוא לעשות חזקיהו משיח, וסנחריב גוג ומגוג" (סנהדרין צ"ד, ע"א), וכך עולה מנבואות דניאל כי גם בתקופת בית שני ביקש הקב"ה להביא את הגאולה, הפעם על ידי החשמונאים.

התיאור אמנם תואם מאד את מלכות יוון, אך נראה כי גם הקץ הרחוק, הגאולה השלמה שלא התרחשה בימי החשמונאים, גם הם מרומזים בפסוקים.

ניתן לראות בנבואות הקץ שתי מערכות, מערכת אחת העוסקת בטווח הקרוב, ומערכת שניה שמתייחסת לטווח הרחוק. לפי התבוננות זו, בטווח הקרוב הפסוקים עוסקים ביוונים, ומגלים את הקץ הצפוי בימיהם. יחד עם זאת, יש בפסוקים גם סודות המרמזים לקץ אחר, רחוק יותר, שלא ברור מתי יהיה, בו תהיה תחיית המתים ותבוא הגאולה השלמה. 

סוכם ונערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך שיעור מאתר ישיבת מעלה אדומים

לשמיעת השיעור המלא