"מזמור שיר ליום השבת" (א) כך נפתח מזמורנו, אך במה בעצם מתבטא הקישור של המזמור לשבת מלבד הכותרת?
"מזמור שיר ליום השבת, טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון" (א-ב). כך נפתח מזמור צ"ב בתהילים, המזמור היחיד המקושר לזמן ממעגל השנה. אך במה מתבטא הקישור שלו לשבת מלבד הכותרת? כיצד תוכן המזמור מתאים לשבת?
במשנה המפרטת את חלוקת המזמורים ל"שיר של יום" במקדש, החותמת את מסכת תמיד מופיע: "בשבת היו אומרים: מזמור שיר ליום השבת. מזמור שיר לעתיד לבוא, ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים" (תמיד ז, ד). על פי המשנה, אם כן, המזמור עוסק בגמולם הטוב של הצדיקים ועונשם של הרשעים הצפוי בעולם הבא. אך עדיין לא ברור כיצד קשורה השבת לתורת הגמול הזו?
בגמרא בסנהדרין צז. מופיעה התפיסה שהעולם נברא לששת אלפי שנים ובאלף השביעי הוא חוזר לתוהו, בדומה למודל השמיטה. אם כל אלף משול לאחד מששת ימי המעשה, אז האלף השביעי, שבו ה' ידון את עולמו, נמשל לשבת. אם כך, יום השבת שעליו נאמר המזמור מתייחס בעצם ליום הדין, שאחריו "יחרב העולם" כלשון הגמרא.
כיוון אחר, שאותו מציע המלבי"ם, רואה את המזמור לא כמתייחס לאירוע מסוים, אלא מתאר באופן כללי את השגחת הקב"ה על עולמו. והרי כל מטרת יום השבת היא להעיד לכל באי עולם כי העולם נברא ומונהג בידי הקב"ה, ששום דבר לא קורה באקראיות. היום המתאים ביותר לתפיסה זו הוא השבת ובו מתאים להגיד את המזמור שמזכיר כי הכל מכוון מלמעלה, וכי בסוף הצדיקים יבואו על שכרם והרשעים על עונשם.
הכותבים במדור זה הינם חברי ארגון נח"ת - נוער חובב תנ"ך המהווה בית ללימוד תנ"ך בידי הנוער