השמחה בעבודת ה'

ספר מסילת ישרים פרק יט 

... הב' הוא השמחה, והוא עיקר גדול בעבודה, והוא מה שדוד מזהיר ואומר (תהלים ק', ב): "עבדו את ה' בשמחה בואו לפניו ברננה". ואומר (שם ס"ח, ד): "וצדיקים ישמחו יעלצו לפני אלהים וישישו בשמחה", ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (שבת ל'): אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה של מצוה. ועל הפסוק שזכרנו למעלה "עבדו את ה' בשמחה", אמרו במדרש (מדרש ש"ט): א"ר כשתהיה עומד לפני להתפלל יהא לבך שמח עליך שאתה מתפלל לאלהים שאין כיוצא בו, כי זאת היא השמחה האמתית שיהיה לבו של אדם עלז, על שהוא זוכה לעבוד לפני אדון יתברך שאין כמוהו, ולעסוק בתורתו ובמצותיו שהם השלימות האמתי והיקר הנצחי, ואמר שלמה במשל החכמה (שיר השירים א', ד): "משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך", כי כל מה שזוכה האדם ליכנס יותר לפנים בחדרי ידיעת גדולתו יתברך יותר תגדל בו השמחה, ויהיה לבו שש בקרבו. ואומר (תהלים קמ"ט, ב): "ישמח ישראל בעושיו בני ציון יגילו במלכם". 

ודוד שכבר הגיע אל המעלה הזאת שיעור גדול, אמר (שם ק"ד, לד): "יערב עליו שיחי אנכי אשמח בה'". ואמר (שם מ"ג, ד): "ואבואה אל מזבח אלהים אל אל שמחת גילי ואודך בכנור אלהים אלהי". ואמר (שם ע"א, כג): "תרננה שפתי כי אזמרה לך ונפשי אשר פדית". והיינו כי כל כך היתה מתגברת בקרבו השמחה, שכבר השפתים היו מתנענעות מאליהם ומרננות בהיותו עוסק בתהלותיו יתברך, וכל זה מגודל התלהטות נפשו שהיתה מתלהטת בשמחתה לפניו, הוא מה שסיים "ונפשי אשר פדית" (שם). ומצינו שנתרעם הקדוש ברוך הוא על ישראל מפני שחיסרו תנאי זה בעבודתם, הוא שנאמר (דברים כ"ח, מז): "תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב", ודוד לפי שראה את ישראל בעת התנדבם על בנין הבית שכבר הגיעו למעלה הזאת, התפלל עליהם שתתקיים המדה הטובה בהם ולא תסור, הוא מה שכתוב (דברי הימים א כ"ט, יח ): "ועתה עמך הנמצאו פה ראיתי בשמחה להתנדב לך ה' אלהי אברהם יצחק וישראל אבותינו שמרה זאת לעולם ליצר מחשבות לבב עמך והכן לבבם אליך". 

רמח"ל - רבי משה חיים לוצאטו, נולד באיטליה בשנת 1707. עסק רבות בחכמת הנסתר וחיבר ספרים רבים. נחשד על ידי מספר תלמידי חכמים בשבתאות וסבל מחרמות עד שנאלץ לעבור לאמסטרדם, שם גם כתב את הספר 'מסילת ישרים' - ספר מוסר המדריך את האדם כיצד לעלות במדרגות הקדושה. עלה לארץ והתיישב בעכו, שם גם נפטר.