השפלת הגאווה ובניית כבוד אמיתי

"וְהֶחֱזִיקוּ שֶׁבַע נָשִׁים בְּאִישׁ אֶחָד בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר לַחְמֵנוּ נֹאכֵל וְשִׂמְלָתֵנוּ נִלְבָּשׁ רַק יִקָּרֵא שִׁמְךָ עָלֵינוּ אֱסֹף חֶרְפָּתֵנוּ: בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל" (ישעיהו ד', א-ב)

האלמנות תרבנה כל כך עד שנשים רבות יחזיקו באיש אחד, ותאמרנה לו שיפטור מחיוב המוטל על הבעל לתת להם לחם ושמלה, רק שישא אותם כדי לאסוף חרפתן.
וזה עונש מדה במדה נגד גאותן בימי קדם.
ואם תשאול: אחר שהגאוה תכנע, ועדי זהב וחלי כתם לא יהיה עוד, מה יהיה אז כבוד בית ישראל? אומר:
"ביום ההוא יהיה צמח ה'" - הוא הדור הנשאר והצדיקים שימצאו בתוכו הם יהיו צבי וכבוד בית ישראל,
"ופרי הארץ" - הם מעשי הצדיקים ופרי מפעליהם, יהיו לגאון ולתפארת.

מלבי"ם - ר' מאיר לייבוש בן יחיאל מיכל (1809-1879), נולד בפולין ונפטר ברוסיה. רוב שנותיו נדד במזרח אירופה ושימש כרב בערים אחדות. בפירושו לתורה, "התורה והמצווה", מביא את מדרשי ההלכה ודן בהם בהשוואה לפשט הפסוקים תוך דיוקים בדקדוק המקרא.