מדוע מדגיש משה וחוזר על כך שהתגלות ה' בסיני היתה באש?
בפרקנו משה מתאר את מעמד הר סיני בפסוקים ד-ה ובפסוקים יט-כד. ניתן לראות כי מילה מנחה השוזרת את הפסוקים היא 'אש'. למעשה, היא מופיעה שבע פעמים רק בפסוקים האלה!
אציע 2 הסברים למשמעותה של האש בנוגע למעמד הר סיני.
ראשית, כמו שכתוב בפירוש בפסוקים, המעמד הייחודי הזה גורם לבני ישראל לפחד אפילו להתקרב לה'. אחד מהדברים היחידים שרואים בטבע שכואב ובלתי אפשרי אפילו להתקרב אליו, זה אש. כך שהגיוני מאוד, שכדי לבטא את הפחד וההימנעות של העם מהקב"ה משה מדגיש את התגלותו באש.
ההצעה השניה שלי מבוססת על כך שבפרק ד' בפסוקים טו-יח מופיע באופן מפורט האיסור על פסל ותמונה. גם בפרקנו בפסוק ח, האיסור מופיע.
לאש יש תכונה ייחודית, היא מופיעה במגוון צבעים ובצורה משתנית כל רגע. אין לה הופעה אחת מובחנת. יתרה מזאת, ללהבות עצמן אין כלל ממשות או השפעה; הן תוצאה של תהליך הבערה, ולא הגורם לו (כפי שניתן להיווכח ממראה עיניים וגם מהתפיסה המדעית של ימינו).
על כן, משה מדגיש בדבריו שהתגלות ה' היא כמו אש: ניתן לחוות אותה בדרכים רבות ושונות, ועם זאת החוויה אינה מעידה על מהות הגורם לה. האש והקולות הינם תוצאה של התגלות ה' בדיוק כמו הלהבות, ואינם מבטאים חס וחלילה את מהותו או מראהו.
וכך אומר זאת משה מפורשות בפרק ד' פסוק טו: "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל-תְּמוּנָה בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב מִתּוֹךְ הָאֵשׁ".
הכותבים במדור זה הינם חברי ארגון נח"ת - נוער חובב תנ"ך, המהווה בית ללימוד תנ"ך בידי הנוער